ניגוד עניינים – וקרבה בין שופט לעורך דין
פרשת השבוע מקפלת בתוכה את מעמד הברכה והקללה. טקס שבני ישראל צוו לערוך בכניסתם לארץ ישראל. בתחילת עניינה של פרשת
פרשת השבוע מקפלת בתוכה את מעמד הברכה והקללה. טקס שבני ישראל צוו לערוך בכניסתם לארץ ישראל. בתחילת עניינה של פרשת
חֲרָדָה היא מצב פסיכולוגי ופיזיולוגי בו האדם חש פחד ואי שקט פיזי ונפשי, בשל המחשבה שמשהו רע עומד לקרות. החרדה מתאפיינת בתחושות פיזיות כגון דופק מהיר,
"וָאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֛ם אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לֹֽא־בָל֤וּ שַׂלְמֹֽתֵיכֶם֙ מֵעֲלֵיכֶ֔ם וְנַֽעַלְךָ֥ לֹֽא־בָלְתָ֖ה מֵעַ֥ל רַגְלֶֽךָ". במדרש דברים רבה (ז, יא) מופיעה שיחה נפלאה:
מורה "יודע כל", שבטוח בעצמו, ואינו נותן לתלמידיו לערער על דבריו או להרהר אחריהם- הוא מתכון בטוח לכישלון חינוכי בשונה
אחד מהמובנים של ה'תשובה' הוא 'השיבה' למסלול הנכון שיביא אותנו ליעד של חיינו, הפרטיים והלאומיים ליל כוכבים בדרום. כיום וחצי
אמנם האדם עמל רבות עד שזכה בפרי יגיעו, אבל לא היה זוכה לכל מה שיש לו ללא מתנת שמים יש
זה אתגר עצום עבור קהילה לפתוח את השערים כך שיוכלו גם אלו שאין להם רקע תורני להתבשם מרוח התורה פרשתנו
תובנה חשובה ביותר מודגשת במקרא ביכורים, ועורכי ההגדה ביקשו להדגיש גם בחג החרות: צרות עם ישראל מתחילות תמיד משנאת אחים
בין פסוקי התוכחות המחרידות שבפרשתנו ישנו אחד שהוא קשה במיוחד: "והיה כאשר שש ד' עליכם להטיב אתכם ולהרבות אתכם כן
אנשי כנסת הגדולה שתיקנו את תפילת שמונה עשרה, הכניסו בה כוונות הפועלות באופן נסתר בפרשת השבוע כותבת התורה את