יח: גרים גרורים – רצון המתגייר ושאלת היהודי האידאלי
יש צורך באישור של הצטרפות לעם היהודי. האם אישור זה חייב להיעשות בפני גוף מוסדי? בפרקים הקודמים ראינו את המעמד
יש צורך באישור של הצטרפות לעם היהודי. האם אישור זה חייב להיעשות בפני גוף מוסדי? בפרקים הקודמים ראינו את המעמד
חזרתם של נדחי ישראל תכלול גם את אלו שנטמעו בין העמים והתבוללו והם לא ייעלמו אלא ישובו ויצטרפו לעם ישראל
גיור מחייב נוכחות שלשה. קביעת רבי יהודה ברורה: "גר שנתגייר בבי"ד – הרי זה גר, בינו לבין עצמו – אינו
הרמב"ם מתאר תמונה היסטורית ברורה שאברהם העמיד רבבות של מאמינים בחרן ויצר קהילה אמונית גדולה שעניינה אמונה בה' אחד בימים
המשנה קובעת: "כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת" (שבת פרק ז, א). חכמי
בפרקים הקודמים למדנו כי רצון הגר הוא היסוד המניע את הגיור. לנוכחות שלשה המוגדרים כבית דין יש תפקיד דקלרטיבי –
חלק מההיסטוריונים היהודים מתייחסים לסיפור הגיור של הכוזרים כדבר עובדתי ואחרים טוענים שסיפור הגיור איננו אלא אגדה עממית ללא בסיס
בפרקים הקודמים ראינו כי רצון המתגייר הוא היסוד המניע המרכזי בגיור. איתרנו שתי מגמות: לפי מגמה אחת רצון המתגייר מחולל
הגיור בספרות התלמודית אינו המרת דת (קונברסיה). וויליאים ג'יימס הגדיר את הקונברסיה כ"הפיכת לב אדם" המחוללת שינוי פנימי עמוק. הלידה
חלק י"ב כל פעולת זיהוי מחייבת קיומו של מושא מזוהה. זיהויו של אדם כיהודי מותנה בלידתו. זיהויו של נוכרי כיהודי