קבלת התורה אינה שייכת לערוץ ההיסטוריה. היא תוכנית ריאליטי. היום, כאן ועכשיו. "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים", הורונו חז"ל. קבלת התורה מתחדשת בכל יום, ואינה
הרב אהרון בק ר"מ בישיבת ההסדר ראשון לציון נכנסתי אל בית המדרש. נעמדתי מול ארון הספרים, ובהיתי בו שעה ארוכה. ליל שבועות היה, ואף שהשעה
חלק בלתי נפרד מסידור המחנה בישראל הוא התמודדות עם חריגים. נכון הדבר כי היסוד הוא לאומי כללי, ועל כן קראנו בתחילת ספר במדבר את הקמת
"יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם. יוסי בן יועזר איש צרדה אומר: יהי ביתך בית ועד לחכמים, והווי מתאבק
במעמד הר סיני קיבל עם ישראל את התורה כציבור ולא רק כיחידים. "ויחן ישראל כנגד ההר – בלב אחד כאיש אחד" (שבת פ"ח). בכל דור
בשבועות של שנת תרנ"ה (1895) התקיימה הכנסת ספר תורה גדולה בישיבת "עונג שבת" בעיר סרייבו. רבה הדגול של העיר, הרב אברהם רומנו (אין לבלבל
פרשתנו מהווה המשך לפרשת במדבר – למפקד ולהמשך ההכנות לקראת המסע לארץ ישראל. קריאת פרשתנו מקבלת משמעות מיוחדת כשהיא סמוכה לזמן מתן תורתנו. יש בה
מעמד הר סיני וקבלת התורה ניצבים במוקדו הרוחני-דתי של חג השבועות. סמיכות החג לתחילת ספר במדבר, שמאופיין בחלוקה ל"שבטים" שונים, מזמינים אותנו לעיון מחודש במתח
פסוק חידתי מצאתי בפרשת השבוע שלנו: "וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם" (במדבר, ד', ל"ב). במה הכתוב מדבר ומה בא ללמדנו? מבאר הרמב"ן במקום: "וטעם
חידה שנתית. התורה, המקמצת בדרך כלל במילותיה, 'מבזבזת' למעלה מ-60 פסוקים על חזרה מיותרת לכאורה על פרטי הקורבנות הזהים בפרשת הנשיאים. התשובה המקובלת שמה את
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון
