כל המאמרים במדור הגיגים

ובכן, השנה ככל שידיעתי מגעת, לא ראיתי כי פרשנים הוסיפו חטא נוסף לרשימת החטאים של נדב ואביהוא. הבה נבחן את תכולת הרשימה הקיימת? "על ידי

אפילו על ההגדרה חלוקות הדעות. יום העצמאות? חג העצמאות? או עצמאות סתם. יש שיאמרו סתם יום של חול, ויש, מעטים אמנם, שיאמרו יום שחור. יש

לרמב"ם שלשה הסברים לעניין הקרבנות: הראשון, הסבר היסטורי- "אי אפשר לצאת מן ההפך אל ההפך- ולזה אי אפשר, לפי טבע האדם, שיניח כל מה שהרגיל

'ליל הסדר', כשמו כן הוא, החל מערב זה, מתחילה תקופה של 'סדר ישראלי ועולמי' המסתיימים בחג שבועות. פסח, עצמאות, ל"ג בעומר, יום ירושלים, שבועות. בחינת

באשר לעבודות הקרקע התורה עושה שימוש בשני פעלים, שמיטה ושביתה: " וְהַשְּׁבִיעִ֞ת תִּשְׁמְטֶ֣נָּה וּנְטַשְׁתָּ֗הּ וְאָֽכְלוּ֙ אֶבְיֹנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְיִתְרָ֕ם תֹּאכַ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה כֵּֽן־תַּעֲשֶׂ֥ה לְכַרְמְךָ֖ לְזֵיתֶֽךָ ".

'יום ירושלים' הוא שיאה של מלחמת 'ששת הימים', המלחמה הפלאית בתולדות עם ישראל. השפעותיה על עמנו ועל העולם טרם הגיעו למיצויים. כמדומה, אנו נמצאים בעיצומו

בימים אלו ממש שבין פסח לעצרת, מתרחשים ארבעה אירועים מסעירים בדברי ימי עמנו בהיותנו בדרך לקבלת תורה: א. התלונות של בני ישראל ב. מלחמת עמלק

הגמרא המצוטטת ביותר בימים אלו: " אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא

שתי משמעויות לפחות למילה תשובה- מענה לשאלה/בעיה, ובהשאלה, תהליך של חזרה למצב רוחני קודם. המשותף לשתי המשמעויות הם הרכיבים המגדירים את מנגנון התשובה הסכמטי. שלשה

"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמים" (במדבר יט, טז) 'בחלל חרב או במת',