עבר, עברי ועברית
בתיאור הגניאולוגי של צאצאי נח בולטים שני פסוקים 'מוזרים למדי'. על חם נאמר: " וַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי ־ נ֗חַ הַיֹּֽצְאִים֙ מִן
בתיאור הגניאולוגי של צאצאי נח בולטים שני פסוקים 'מוזרים למדי'. על חם נאמר: " וַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי ־ נ֗חַ הַיֹּֽצְאִים֙ מִן
ושוב, כמידי שנה, אנו מתפעלים מסיפורי הבריאה וסיפורי בראשית בכלל. כאן מקום לתמיהה, מה לזה ולספר תורה העוסק במצוות הא-ל
על מה האדם צריך להודות לא-ל, על הישגיו או על יכולתו להשיגם? על המימוש או על הפוטנציאל? על ה'חכה' או
ממשה עד משה לא קם הוגה דעות שיצור עבורנו עיקרי אמונה מנוסחים, מהוקצעים, ומחייבים כ-13 העיקרים. ברבות הימים התברר כי
קללה נשמעת לאדם המודרני כמו מושג פרימיטיבי, ששייך לאנשים שמאמינים באמונות טפלות. עם ברכות קל יותר להסתדר. אבל מסתבר שהתורה
הרמב"ם כבר ניסח את עיקרון ה'בחירה החופשית'- " רשות לכל אדם, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק…". עיקרון
" וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר". מילה זו מורה תמיד על העברת דברי הנבואה להם זוכה משה רבנו אל
" אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב: אַחַ֨ד
"כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ ל-ה' בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם וְאֵת בְּכוֹר
על הפסוק : "וּמְקַלֵּ֥ל אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת" (שמות כא,יז) , אומר המדרש: עונש שמענו אזהרה מנין, ת"ל (שמות כב,