כל הפוסטים של הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)

חלוקת הפרקים בתנ"ך, כפי שכולנו משתמשים בה היום כדי לציין מקום בתנ"ך, באה ממקור שכלל אינו יהודי. היא מיוחסת לבישוף

פרשת עין גנים, שהתחוללה בשנת תרע"א (1911) נודעה כאירוע בו התקיים חילול שבת ההמוני הראשון בתולדות ארץ ישראל המתחדשת. אסיפת

"ולא יכלו דבר לשלום" – קשה למצוא מילים עוצמתיות יותר המתארות את שורש הקרע, הפילוג, המכירה וההפקרה מאשר מילים אלה.

פעם במעט יותר משבע שנים מתרחשת ההזדמנות הזו, לחדש את הברית עם החובה לקבוע עתים לתורה. מחזור נוסף של "הדף

בוא ללמוד תורה. בישיבת הסדר או במכינה, בישיבה ללא הסדר עם הצבא או בכל מסגרת אחרת – בוא ללמוד תורה

ישועה גדולה לעמו הביא המלך שאול וביתו. ניצחון גדול על הפלשתים, ארגון ראשוני של הממלכה וכדו׳. לא זו בלבד, אלא

השלב היסודי ביותר של סולם הצרכים של חברה הוא עצם הקיום הפיזי שלה. שורש ההתאגדות שלה יכול לינוק ממקומות רוחניים

חובה להרים את הראש לעתים ולשוב אל החזון המייסד; תלאות היומיום חוצצות פעמים רבות בינינו לבין השאיפות, ועל כן טוב

אחת הבשורות הגדולות שחוללו ראשוני ספרד הייתה היכולת לקרוא את הפסוקים בתורה העוסקים בריבונו של עולם, בדמותו, בצלמו, במעשיו ובהחלטותיו.

הגבהת החומות, החמרת האיסורים, העצמת הניתוק והפער – הן חלק מהדרכים בהן משתמשת תנועה רוחנית בשעה שהיא פוגשת איומים רבים