כל המאמרים במדור פרשה מזווית פסיכולוגית

פרשתנו נפתחת במילים "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה". הליכה זו, במשמעותה העמוקה – פרידה.  משה רבנו נפרד מעם ישראל (ומאתנו) ומהנהגתו, ואנחנו נפרדים ממנו ומחמשת חומשי התורה. "וַיֹּאמֶר

פסוקי הפרשה מעוררים תמיהה וקושי: תמורת שמירת משפטיו ה' מבטיח חיי ברכה ושפע: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ

פסוק חידתי מצאתי בפרשת השבוע שלנו: "וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם" (במדבר, ד', ל"ב). במה הכתוב מדבר ומה בא ללמדנו? מבאר הרמב"ן במקום: "וטעם

קל להטיל דופי במרגלים שדיברו סרה בארצנו. ואולם במה שונים דבריהם מכותרות חדשות הפנים שלנו היום? הניזון רק מהמדיה יכול על נקלה להתרשם ממדינה אוכלת