
אין מקום לרוע בחיינו
קרבה אל שכן רע וחברוּת עם רשע, הן סם מוות לחיים בעלי משמעות וסופן פורענוּת אבות, פרק א משנה ז' "נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר:

קרבה אל שכן רע וחברוּת עם רשע, הן סם מוות לחיים בעלי משמעות וסופן פורענוּת אבות, פרק א משנה ז' "נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר:

מגוון אפשרויות עומדות בפנינו ביחס לשכנים וניתן להעמידן על ציר: מפיתוח יחסי קרבה ורעות ועד ניכור מוחלט אבות, פרק א משנה ז' "נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי

שיפוט לכף חובה, ניכר לא מעט גם במערכת היחסים הזוגית אבות, פרק א משנה ו' "יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה

יוסי בן יוחנן הקורא לפתיחת הבית, ביקש ללמדנו שנגישות חסרת גבולות לציבור, אף כזו שתכליתה חֶסד, משמעה חשיפה לסיכונים מוסריים אבות א' משנה ה'

לעולם אין לדעת מפי מי יתגלה כבוד ה'. וללא דרך ארץ ודלת פתוחה – כיצד יהיה גילויו אפשרי? בית פתוח – אבות א, משנה

מציאת זכות בזולת היא גם תנאי לעשיית רב ולקניית חבר אבות ו (חלק א) "יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר:

"האווירה המחשמלת, הסקרנית, מחדדת החושים, לזירת מאבק נמשלת, החותרת לליבון ולהבנה, לכבודה של תורה ולכבוד חכמיה" מסכת אבות, משנה ד' "…יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה

"משנתנו מדריכה את האדם לארח. אך דווקא לארח – חכמים. ישאף האדם שביתו יהיה מקום התכנסותם של מורי ההוראה שבדור" "יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה

"אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב

"אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב