"משנתנו מדריכה את האדם לארח. אך דווקא לארח – חכמים. ישאף האדם שביתו יהיה מקום התכנסותם של מורי ההוראה שבדור"
"יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ מֵהֶם. יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר: יְהִי בֵּיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם." (אבות, א', ד')
מקום מושבה הראשון של עיריית תל אביב, כונה מלכתחילה "בית הוועד". שם זה נשאל מן המילה "התוועדות" (התכנסות ומפגש). מילה זו, שורשיה במילים המקראיות: מוֹעד, נועד וכד'.
משנתנו מדריכה את האדם לארח. אך דווקא לארח – חכמים. ישאף האדם שביתו יהיה מקום התכנסותם של מורי ההוראה שבדור.
כיצד נראה בית ועד שכזה?
בעיני דמיוני יהיה זה בית נעים ובו ספריית ספרי קודש גדולה. בית מסודר ונקי, קירותיו לבנים, שקט בו ואור מנורות. במרכז הבית מוצב שולחן גדול, מכוסה במפה ועליו מונחות גמרות פתוחות וקערות של פירות טריים ואגוזים קלויים, קנקני מים ותה עלים ממוּתק. בעליו של בית כזה, יש לשער שיהיה תלמיד חכם וזוגתו – צדֶקת, אישה צנועה וחסודה, אשת חסד וחינוך.
בבית הוועד לחכמים, לא תהיינה ריצות במסדרון, צחוקים פרועים, נעליים ותיקים בסלון וערמות של כלים וכביסה. טלוויזיה לא תוצב בו ועיצוב הבית כולו – מרווח, לטובת האורחים הרבים, אך לא ראוותני.
אל בית שכזה, ייכנסו, מדי ערב, גדולי הדור ויהגו בתורה, לעיתים ירימו קולם, לעיתים ישתקו לצורך הקשבה והרהור. ילדי בעלי הבית יציצו לחזות במתרחש מתוך סקרנות וערגה, יתקרבו ויתרחקו ושוב יתקרבו.
בית למופת! ואולם, כמה מאתנו מסוגלים להעמיד כמותו? נדמה כי רף המידות הנדרש מן המארח ומבני ביתו, הנו כמעט בלתי אפשרי. בהנחה שדברי יוסי בן יועזר, פונים לאוכלוסייה רחבה, מה באים הם ללמד? אציע שתי אפשרויות.
חיבור משנתנו למשנה שקדמה לה, יגלה לנו כי בית הוועד לחכמים הוא למעשה המשכם וביטויים המעשי של דברי אנטיגנוס: בניית בית חי ושוקק של קרבת ה' מתוך אחריות ובחירה.
מזווית אחרת, אציע לזהות את ה"בית" כ: לב ואת ה"חכמים" – כתורה. פתח/י ליבך לתורה, אומר לנו יוסי בן יועזר. הכן/י עצמך, הסר/י הסחות דעת, הדלק/י אור, הקשיב/י, ורווה/י מן המים ומן הפירות המתוקים.
כיצד נראה לימוד התורה בבית הוועד? על כך בשבוע הבא.
לפרטים: naomieini1@gmail.cm
(חוקת תשפ"א)