רב וחבר

מציאת זכות בזולת היא גם תנאי לעשיית רב ולקניית חבר

אבות ו (חלק א)

"יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר; וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת" (אבות, א', ו')

ראוי כל אדם שיהיו לו רב וחבר. רב – מקור ידע והסמכה (דתית-רוחנית ולטעמי גם בתחומי חיים אחרים), חבר – מקור תמיכה ונאמנוּת.

מסר משותף מצוי בשתי האמירות – "לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ב', י"ח). התקדמות ופיתוח האדם, העולם ועולם התורה בפרט, מחייבים גם מפגש ולימוד עֵר עם חברותא.

וכך כתב הרמב"ם בפירושו למשנה: "שהלימוד מעצמו טוב הוא, אבל לימודו מזולתו יתקיים בידו יותר והוא יותר מבואר. אף אם היה… כמוהו בחכמה, או למטה ממנו". והמאירי מפרש: "אפילו חכם שבחכמים, ראוי שישים לעצמו איזה רב… אף על פי שאינו מוצא כמוהו, יעשה לו אדון משלמטה הימנו, כי האדם – אפילו חכם שבחכמים – אינו רואה בענייני עצמו מה שיראהו זולתו".

אציע להרחיב את מושג ה"רב" ולהכלילו גם על ספרי לימוד והגות: "עשה לך רב" – העמד/י מולך אדם, גישה, טקסט קנוני ושוחח עמו. גלה לו את עולמך הפנימי, את שאלותיך, את הסכסוך וההתלבטות והקשב למילותיו בלב חפץ, מקבל ופתוח. טעם את חוויית הציפיה לקראת המפגש, התענג עליו בהתקיימו, בוא לפגוש אותו עם דילמה אמיתית, קח בחשבון אפשרות של גילוי – פָּנה מקום למקום.

ו"קנה לך חבר" – קניה משמעה יצירת זיקה ושייכות. בתהליך החיפוש וההתקשרות ההדדית, ישאל כל אחד את עצמו: מי האדם שבקרבתו אני חפץ/ה ושעבור טובתו/ה אהיה מוכן לשים נפשי בכפי? מדוע דווקא איש/ה זה/ו? מה פשר החיבור שמעורר הוא בתוכי (איזה נמל וחוף מבטחים מצאתי בו)? מה יש בי שיעורר את ליבו לקראתי? ומה יתרוננו יחד?

יהושע בן פרחיה, ער למתח שבין הלבד והיחד, ומדרבן אותנו להביט מעבר לעצמנו ולעצב את סביבתנו החברתית והערכית – מוסרית באופן אקטיבי, אחראי וראוי.

"וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת". מציאת זכות בזולת היא גם תנאי לעשיית רב ולקניית חבר (מנקודת מבט כזו, מגוון הרבנים והחברים הפוטנציאליים שלנו יהיה עשיר) והיא גם תוצאה של בחירה מוצלחת בקשר אנושי מעצים ונכון.

לתגובות: naomieini1@gmail.com

(פנחס תשפ"א)