אביהוא משהמרשם לדילמה: הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2025 סיימה את דיוניה והגישה את המלצותיה לשר הבריאות. היא המליצה על הכנסתן של 117 תרופות וטכנולוגיות, בהן טיפולים עבור כ-318 אלף איש, בעלות כוללת של 650 מיליון שקלים לשנת 2025 – בדגש על תחום הפסיכיאטריה, בצל המלחמה. כמובן, כמו בכל שנה, יש מי שנשאר בחוץ
"את הדיונים בוועדה אנחנו מתחילים עם סך תרופות של כ-4 מיליארד שקלים", מסבירה יו"ר הוועדה, פרופ' דינה בן יהודה, מומחית להמטולוגיה, מכהנת כפרופסור בקתדרה על שם נורמן גרין להמטולוגיה (בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים), וגם מנהלת את המערך ההמטולוגי במרכז רפואי הדסה בירושלים. "כחברי הוועדה עלינו להחליט אילו תרופות חשובות יותר, ולהגיע לסך תרופות כולל של 650 מיליון שקלים. מדי שנה ישנן טכנולוגיות חדשות, ועלינו להחליט אילו מהן חשובות מספיק כדי להיכנס לסל ואילו יכולות להישאר בחוץ".
towfiqu barbhuiya unsplash
"השנה בוועדה עסקנו יותר בנושא של מניעה", מוסיפה פרופ' בן יהודה. "מניעה כוללת חיסונים ובדיקות מוקדמות לגילוי סיכונים בריאותיים. בנוסף, מאז תחילת המלחמה (גם בסל הקודם וגם בסל הנוכחי), נתנו דגשים גם לפסיכיאטריה. אנו ערים לצרכים המיוחדים שנוצרו בעקבות המצב הביטחוני, ובהם הצורך בטיפולים נפשיים מוגברים, שיקום פיזי לנפגעים, ותמיכה במשפחות שאיבדו את היקר להן מכל. לא פעם, חולה אומר לי שלא נעים לו להתלונן על כאב או פחד הקשורים למחלתו, בזמן שכה רבים מקריבים את גופם ונפשם למעננו. התשובה לכך שהיא שעבור זה הם נלחמים – הזכות של כל אחת ואחד מאיתנו לחיים בטוחים ובריאים".
אכן, נראה שהמאבק הנפשי תופס מקום גדול יותר מאי פעם בהשפעת המלחמה. בדוח מבקר המדינה נמצא כי ישראלים רבים נמצאים בסיכון לפוסט-טראומה, לדיכאון ולחרדה בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה. מסקר שערך משרד מבקר המדינה באפריל אשתקד עולה שכשליש ממשתתפי הסקר דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה או דיכאון (34% ו-32%, בהתאמה) ברמה בינונית או חמורה, וכחמישית (21%) על תסמיני חרדה. 38% מהמשתתפים דיווחו על תסמין אחד לפחות ברמה בינונית או חמורה.
מדינה בהחלמה
תפקיד הוועדה הציבורית להרחבת סל הבריאות, הוא להגדיל בכל שנה את סל הבריאות עם טכנולוגיות ותרופות חדישות. חברי הוועדה נבחרים מדי שנה מחדש, והם בוחנים כל תרופה או טכנולוגיה על בסיס העדויות המדעיות לגבי יעילותה, בטיחותה והמקובלות הקלינית שלה. הם מתייחסים להיבטים נוספים כגון: מאפייני המחלה, הרצף הטיפולי, קיום אפשרויות טיפוליות אחרות, ושיקולים חברתיים ואתיים. על בסיס כל הקריטריונים האלו, הוועדה קובעת דירוג לכל בקשה.
הדירוג מורכב מקבוצות שקובעות את רמת חשיבות להכללה בסל – A/B/C, וממוספר 1-10 כשהמספר מדרג את החשיבות בתוך הקבוצה (טווח הדירוגים נע בין A10 עבור הטכנולוגיה/התרופה בעדיפות הגבוהה ביותר, לבין C1 עבור הטכנולוגיה/התרופה בעדיפות הנמוכה ביותר). דירוגים אלו מפורסמים בדף ועדת הסל באתר משרד הבריאות.
בהודעת הדוברות, צוטט מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "מערכת הבריאות נמצאת בימים אלו בעשייה מורכבת ומשמעותית בטיפול בשבים ובשבות משבי ארגוני הטרור, בפצועי המלחמה בגוף ובנפש ובשיקומם. במקביל, חשוב לנו כמערכת להמשיך גם בטיפול בשגרה. אנו מציגים לציבור את המלצות ועדת סל שירותי הבריאות, שנועדו להרחיב את הטכנולוגיות והתרופות הניתנות לחולים שבשגרה.
"על אף הקושי בהכרעה בסוגיות מורכבות ורגישות והצורך באיזון בין כלל הצרכים של המטופלים, המלצות הוועדה ממחישות הלכה למעשה את הערכים עליהם מושתתת מערכת הבריאות – שוויון, חמלה וערבות הדדית. המטרה העיקרית שלנו היא להבטיח כי שירותי הבריאות השונים יהיו נגישים וזמינים לכל אדם שזקוק להם. ביום הזה, שבו אנחנו מביאים בשורות משמעותיות לבריאות הציבור, אנחנו זוכרים גם את החולים והמטופלים שלא קיבלו מזור לצורכיהם השונים. אנחנו נמשיך לפעול על מנת לספק כל צורך רפואי, פיזי ונפשי, לכל מטופל ומטופלת במערכת הבריאות".
אלו התרופות, הטיפולים והטכנולוגיות שהתווספו לסל בעקבות החלטות הוועדה:
תרופות וטכנולוגיות בתחום מניעת מחלות:
- חיסון נגד נגיף ה-RSV לכלל הילודים בישראל למניעת תחלואה קשה בדרכי הנשימה.
- הרחבת מסגרת הסל לחיסון נגד נגיף הפפילומה (HPV) לנערים, וכן לנשים ולגברים צעירים עד גיל 26.
- הרחבת בדיקת סקר למוטציית BRCA גם לנשים יהודיות ממוצא אתיופי. מוטציה זו עלולה לגרום לסיכון לתחלואה בסרטן השד והשחלה.
- בדיקת סקר של CT במינון קרינה נמוך לגילוי מוקדם של סרטן ריאות עבור מטופלים בגילי 75-65.
תרופות וטכנולוגיות לטיפול במחלות כרוניות:
- טיפול במחלת הסרטן – הוכללו תרופות חדשניות לטיפול עבור חולים אונקולוגיים והמטאונקולוגיים לשיפור ניהול המחלה ואיכות החיים, וכן בדיקות אבחון וטכנולוגיה קרינתית לטיפול בגרורות.
- טיפול במחלת הסוכרת – הורחב השימוש במערכת היברידית אוטומטית לניטור סוכר ומתן אינסולין לגילי 41 ומעלה.
- נוסף על כך, הוכללו טיפולים חדשים וטכנולוגיה נוספת בתחום הקרדיולוגיה, הנפרולוגיה, בריאות הנפש ועוד.
טכנולוגיות לשיפור איכות החיים:
- תותבות לסביבה רטובה עבור קטועי גפיים תחתונות.
- טיפולים במחלת האלופציה לאנשים עם אובדן שיער משמעותי.
- מיפוי מוח לאבחון מחלת פרקינסון והתאמת טיפול.
- מימון הרדמה כללית לצורך טיפול דנטלי כירורגי לילדים עד גיל 18.
איזו תרופה הייתה הכי "חשובה" בסל הנוכחי?
"יש מחלות שכיחות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, אי ספיקת כליות, שומנים בדם, שבדרך כלל התרופות להן לא יקרות במיוחד, אבל המכפלות של החולים הופכות את כל העסק למאוד יקר. לעומת זאת, ישנן תרופות של מחלות תורשתיות, מחלות נוירולוגיות ואפילו גידולים ממאירים, שאמנם יש להם פחות חולים אבל הטיפול בכל חולה יקר מאוד", עונה פרופ' בן יהודה.
מבט מבפנים
"השנה הצלחנו לכלול בסל מגוון רחב של תרופות וטכנולוגיות חדשניות לטיפול במחלות קשות, במטרה להקל על סבלם של החולים, לשפר את איכות חייהם ואף להאריך חיים", אומרת פרופ' מרים מרקוביץ-ביטון, חברה בוועדה. "דגש מיוחד נתנו השנה לאבחון מוקדם ולרפואה מונעת לדוגמה בדיקות סקר ומעקב רציף וחיסונים. "התקבלה גם הכללת תרופות וטכנולוגיות לטיפול במחלות כרוניות ובהן סוכרת, יתר לחץ דם ריאתי, מחלות כליה ועוד. בנוסף, הוכללו תרופות חדשניות לטיפול במחלת הסרטן. בהמלצות הוועדה התווספו טכנולוגיות לשיפור איכות החיים. הוועדה דנה בכל הטכנולוגיות שהוגשו לסל. לגבי כל טכנולוגיה הוצגה סקירת ספרות, מחקרים מהעולם וכל החומר המקצועי על הטכנולוגיה", היא מסבירה על הוועדה. "היו חילוקי דעות, אך בסוף ההחלטות של חברי הוועדה לגבי רשימת הטכנולוגיות שהומלצו להכללה בסל, הן בקונצנזוס. בנוסף, שאלות אתיות תמיד עולות כחלק ממכלול הדיונים".
"ישנם חולים שעבורם לא ניתן מענה", מוסיפה פרופ' מרקוביץ-ביטון בצער. "זהו אתגר קשה ומורכב, המלווה בכאב לב על אותם חולים שהתרופות עבורם לא הצליחו להיכלל בסל השנה. אני מקווה בכל מאודי שהתרופות ייכנסו לסל בשנה הבאה.
האם תרופה מסוימת חסרה בו באופן בולט?
"קשה למנות תרופה אחת, שהרי יש מנעד גדול של חולים מכל קשת המחלות, שזקוקים לטכנולוגיות ולתרופות שהוכללו בסל".
שיחה פתוחה
ומה עם האנשים הנוטלים תרופות שכלולות בסל התרופות, וחיי היומיום שלהם תלויים בהן? שוחחנו עם א', שמשתמש בתרופות פסיכיאטריות על בסיס יומי, כדי להבין כמה משמעותית הגלולה הזאת עבורם.
איך התרופות משפיעות על השגרה שלך?
"אני אדם חרדתי, אני נוטל כמה סוגים של כדורים ביום כדי שאוכל להתמודד עם החרדה. גם כשאני נוטל את הכדורים עדיין ישנן חרדות, אבל ככה אני יכול לתפקד בחיי היומיום שלי ולהתמודד איתן. ללא התרופות, אני עלול להידרדר למצב של אשפוז בבית החולים. אם אני נבלע בתוך החרדות שלי המצב נהיה פסיכוטי, והכדורים עוזרים לי לא להגיע למצב הזה. החרדה שלי היא לא חרדה של אנשים אחרים. הפרוטוקול הרפואי שלי מורכב מתרופות שעוזרות לי להתמודד עם החרדה ולנהל את השגרה שלי, ומתרופות ש'מכבות' אותי ועוזרות לי להישאר רגוע. במובן הזה, התרופות הן עמודי התמך שמחזיקים את החיים שלי, בלעדיהן לא הייתי יכול לצאת מהבית ולנהל חיים נורמליים", משתף א' בגילוי לב.
האם קרה שהיה חוסר בתרופה מסוימת בבית המרקחת?
"כמעט תמיד יש את התרופות שלי בבתי המרקחת. לפני כמה שנים קרתה פעם אחת שהיה חוסר בבתי המרקחת בתרופה שאני נוטל, וזה היה בעייתי. אם מצב כזה קורה, אני פונה אל הפסיכיאטר שמנסה למצוא לי תחליף עד שהמלאי יתחדש".
