הרב יעקב הלוי פילבר (מייסד הישיבה לצעירים -ישל"צ וביה"ס נעם)האחריות האישית של האדם קיימת רק מפני היות לאדם בחירה חופשית, כמו שכתב הרמב"ם (הל' תשובה פרק ה הל' ג): "רשות כל אדם נתונה לו, אם רצה להיות צדיק הרשות בידו ואם רצה להיות רשע הרשות בידו". ועוד הוסיף שם הרמב"ם: "ועיקר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוות". למרות חשיבות הבחירה החופשית כתב הראי"ה בפירושו "עולת ראיה" (ח"א עמ' פה): ש"גבול יש לחופש הרצון, ועל כן גם באותן הופעות שנראות לנו חופשיות מצד בחירתו של האדם, יש בהן בעומק הווייתן דברים מכריחים שהם נסתרים ונעלמים מן העין". כלומר, אעפ"י שעל פי רוב האדם הוא המחליט כיצד יתנהג, אבל לפעמים ההחלטה היא לא רק שלו אלא יש גורמים נוספים, נסתרים או גלויים, המאלצים אותו להתנהג כך או כך.
עקרון נוסף בנושא הבחירה הוא שהבחירה החופשית מצויה בתחום הפרט בלבד, והפרט הזה יכול לכלול גם פרטים רבים. כל עוד הבחירה פועלת על החיים הפרטיים היא חופשית, מה שאין כן כאשר הבחירה החופשית של הפרט מתנגשת במהלכים ההיסטוריים של אומות ועמים, ובמיוחד כאשר זה נוגע לתהליכים היסטוריים של העם היהודי, שם לא הבחירה החופשית של הפרט היא הקובעת, אלא האדם פעמים רבות משמש כלי ביד ההשגחה העליונה לקידום התכנית שלה שנקבעה מראש.
ההיסטוריה של העם היהודי מלאה דוגמאות רבות לכך. כמו יציאת עם ישראל ממצרים, שאת הכתוב: "ויהי בשלח פרעה את העם" מסביר המדרש שפרעה שילח את העם ממצרים שלא ברצונם, וה"חתם סופר" פירש שהמוני העם לא רצו מעצמם לצאת ממצרים, "והייתה להם יציאת מצרים על אפם ועל חמתם, ולולי גורשו משם לא היו יוצאים". זוהי דוגמא שההחלטה של ההשגחה העליונה היא הקובעת ולא מה שאנו מחליטים.
יש כמה דברים בעם ישראל שקיומם אינו תלוי בבחירה חופשית, כמו קיום התורה או קיומו של עם ישראל. לגבי התורה, אכן לכל יחיד ויחיד יש בחירה חופשית אם ללמוד תורה או לקיים את מצוותיה, אבל אם רובו של עם ישראל עלול בבחירתו החופשית לסכן את עצם המשך קיום התורה או שתורה תשכח מישראל, כי אז ההשגחה העליונה שוללת מאתנו את הבחירה הפרטית שלנו ומאלצת אותנו להמשיך לקיים את התורה אפילו בעל כורחנו, כמו שאמר רשב"י: "חס ושלום שתשתכח תורה מישראל שנאמר: כי לא תשכח מפי זרעו". וכמו שמובא בנבואת יחזקאל (לו כז): "ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם". וכך גם קיומו הנצחי של עם ישראל, גם הוא אינו תלוי בבחירה חופשית, אמנם כל יחיד ויחיד באופן פרטי יכול להתבולל ולנטוש את עמו, אבל כאשר ממדי ההתבוללות עלולים לסכן את עצם קיומו של עם ישראל אז מתערבת ההשגחה העליונה ומאלצת אותנו בדרכים שלה להמשיך להיות יהודים.
התערבות ההשגחה בבחירה החופשית של האדם היא גם לגבי הגאולה של עם ישראל. על פי ההתערבות הזו נוכל להבין את אשר מתרחש בעמנו במאה שנים האחרונות. מאז החל עם ישראל לשוב לארצו אנו רואים שהמאורעות לא תמיד מתרחשים לפי התכנון שלנו, ופעמים רבות אנו באיוולת שלנו אפילו מפריעים לעצת ה' אשר דיבר טוב על ישראל, אלא שהדבר אינו עולה בידינו. כך אנו צריכים להבין את המהפך שהתחולל בקרבנו בחודשים האחרונים. לפני אסון שמחת תורה היה עם ישראל מפולג ומסוכסך, נערכו הפגנות ועצרות מחאה ושנאת חינם החלה להתפתח בין חלקי העם השונים ואז הביאה עלינו ההשגחה העליונה את האסון שב"שמחה תורה" וביום אחד חזר העם להתאחד וכל המריבות פסקו כלא היו.
(וישב, חנוכה, תשפ"ד)
