כיצד הבין הראי"ה אסון טבע?
אמנם קורונה לא הייתה בימי הראי"ה, אבל על תופעה דומה הוא כותב בספרו עין אי"ה (ברכות נה) שממנו נוכל לקבל מושג על התופעה הפוקדת אותנו:
אמנם קורונה לא הייתה בימי הראי"ה, אבל על תופעה דומה הוא כותב בספרו עין אי"ה (ברכות נה) שממנו נוכל לקבל מושג על התופעה הפוקדת אותנו:
הגמרא במסכת שבת [סז ב] אומרת: "הוא בשמה והיא בשמו יש בו משום דרכי האמורי" ופרש"י: "מחליפין שמותיהן זה בזה", שנותנים לאיש שם של אשה
על האדם האידיאלי אמרו חז"ל (ברכות יז א): "אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן

כששלחה אסתר לחכמים ובקשה מהם: "כתבוני לדורות" (מגילה ז א) השיבו לה חכמים: "קנאה אתְּ מעוררת עלינו לבין האומות". תשובתם זו של חכמים היא לכאורה
שבע שמות היו לו ליתרו ואחד משמותיו היה "יתר". לפי רש"י סיבת השם "יתר – על שם שיתר פרשה אחת בתורה: 'ואתה תחזה'". על דברי
הבו לכם אנשים נושא המנהיגות מופיע פעמים רבות בתורה. המנהיגות אינה נבחנת רק איך האדם מנהיג את האחרים, אלא בעיקר היא נבחנת כיצד האדם מנהיג
עיקרה של היהדות הוא עולמו הפנימי של האדם, ועם זאת יש ערך מוסף למראה החיצוני. איך עלינו להתייחס לנויו של העולם? מצד אחד אנו אומרים:
פעילותו של האדם היא בשלושה תחומים: המחשבה, הדיבור והמעשה- על שלושת התחומים הללו כתבה התורה [דברים ל יד]: "בפיך (דיבור) ובלבבך (מחשבה) לעשותו (מעשה)", והאדם
"על שלושה דברים העולם קיים: על הדין, על האמת ועל השלום, שנאמר: 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'" [אבות פ"א מ"ח]. המשפט הוא אחד משני מרכיבי
ליתרו ולאברהם היה לכאורה מסלול חיים דומה, שניהם נולדו בסביבה אלילית ושניהם הכירו לבסוף את בורא העולם, ואעפ"כ יש הבדל במסקנות של השניים. אברהם, כיון