אמנם קורונה לא הייתה בימי הראי"ה, אבל על תופעה דומה הוא כותב בספרו עין אי"ה (ברכות נה) שממנו נוכל לקבל מושג על התופעה הפוקדת אותנו: על דברי המשנה: "על הזועות אומר: שכוחו מלא עולם" ועל זה שואלת הגמרא: "מאי זועות" אומר רב קטינא: "גוהא" ומפרש רש"י: רעידת אדמה. ושם מסביר הראי"ה איך להבין כל אסון טבע עם הנהגת ה' בעולם:
"כל הדברים המתהווים בעולם אפילו הקטנים שבהם הם מקושרים לכלל המציאות ומתקשרים אל תכלית רמה ונשאה בספר הכללי של ספר ה', וכל הדברים מצטרפים יחד כצירופן של האותיות הפרטיות אל בנין של מערכת ספרים נשגבה. כך הם הדברים הקטנים על אחת כמה וכמה הדברים הגדולים, וביחוד הדברים הנראים כמכשולות בדרכי המציאות וכמגרעות בבריאה. וכך יש להבין את הכתוב בקהלת (ג' יד') "כי כל אשר יעשה הא-להים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע והא-להים עשה שיראו מלפניו". שהכוונה היא שהמעשים שנדמה לנו שהם מכשולות, יתבארו כשנעריך אותם, בתור חוליות לבנות את בנין המוסר האנושי, וההשלמה הרוחנית היותר נשאה שהיא צריכה לשימושה.
הדברים היותר מסובכים ומחרידים את לב המשקיף על המציאות הם מראה רעידות האדמה שלפעמים בעוצמתם יפגעו בעמים רבים ויעשו שמות רבות במדינות ויביאו מוות לרבבות בני אדם. וכשתתרחש מהפכה נוראה כזו תעשה רושם גדול בכל החברה האנושית הקשורה ומחוברת קבוצה אל קבוצה, להבין למה משמשות המהפכות הנוראות הללו. והדבר לא יתבאר עד שנשכיל להבין שיש דרכים רבים להעמיד על מכונו את המוסר הכללי. ומאחר ויש חסרונות רבים הקבועים בחוק החברה האנושית שאינה יכולה לקבל תיקון כשהיא שוקטת על שמריה. ודעתו של א-ל דעות אשר לו נתכנו עלילות היא הקובעת אימתי צריכה התרבות האנושית הכללית להיעזר לשנות את המציאות על ידי מהפכה גדולה שעוקרת מהשורש חלק גדול של המין האנושי שנפגע גם במצבו החומרי וגם במצבו הרוחני מוסרי, כדי לבנות על חורבותיו יסודות של תיקון שיצטרף אל התיקון האמתי שראוי לכסוף אליו.
כשהתעודה הגדולה כללית מחייבת לעקור חלק רשום מהאנושיות, אסון הגורם לכלל האדם אשר על פני האדמה לשתי ירידות, ירידה חומרית-כלכלית וירידה רוחנית. אבל הירידה הזו היא זמנית כי התכלית האחרונה שהיא הטוב העתיד הנשגב, הוא ים גדול ורחב ידיים הנבנה מרבבות רבות של סיבות, כך שמהפכה אחת לא תהיה ניכרת כלל לעין האדם הקצרה איך היא מתקשרת עם התיקון הכללי, אבל ידענו אל נכון שסוף כל סוף היא תתקשר אל המטרה הכללית להצטרף לחשבון הגדול של הטוב העתידי."
דבריו של הראי"ה על אסון הטבע של רעידת האדמה קשורים גם לאסון הטבע הפוקד אותנו בימים אלו והוא מגיפת הקורונה שפגעה בעמים רבים והביאה מוות למאות אלפי בני אדם ופגעה גם במצבה החומרי-כלכלי של החברה האנושית – גם עלינו אנו מקווים שיתקיימו דברי הראי"ה: שסוף כל סוף היא תתקשר אל המטרה הכללית להצטרף לחשבון הגדול של הטוב העתידי.
(כי תבא תשפ)
כיצד הבין הראי"ה אסון טבע?
השארת תגובה