כל המאמרים במדור הגיגים

זהירות רבה נדרשת מאיתנו בבואנו לדון בדברי חכמים תמוהים אחת מן הדרשות המעלות תמיהה טוענת כי "יעקב אבינו לא מת". המקור לה במסכת תענית: "רב

השפע החומרי והביטחון הלאומי הגיעו לנקודת רוויה שבה מתבקש הבירור לפני בואו של משיח בן דוד מדוע קטעו חכמים את שטף הסיפור מסוף פרשת מקץ

הזמן אינו רק המחולל של הסיבות והאירועים אלא הוא מהווה בעצמו תנאי הכרחי להגדרת מעשה מסוים כמצווה בדומה לסיפורו של הכוזרי, חלום פרעה חזר ונשנה

בבית יעקב מודעות מלאה לדרמות שהתחוללו בבית אברהם ובבית יצחק האם ייתכן כי קיים צד חיובי באיחוד הנובע משנאת האחר? נבחן את הפרשה הדרמטית של

הקשיים הרבים בכיבוש, במשילות, בהרחבת הגבולות, אינם אלא קשיים דמיוניים על השאלה, מיהו המלאך הנאבק ביעקב משיבים שני אמוראים: "רבי שמואל בר נחמני אמר: כעובד

הייעוד הנשגב של בחיר האבות, להקים זרע בארץ ישראל, להיות 'גוי גדול', מתנגש עם 'מתי אעשה אנוכי לביתי', אבל… בחרן ההתחלה נראית ונשמעת נפלא: "ויהי

"ויאמר יקוק לה שני גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר". את הפירוש לנבואה אניגמטית זו, נגלה כאשר יעקב יוכרח

המשא ומתן עם בני חת נראה מוזר למדי. הוא מכיל  גינונים, הצהרות, רמזים, וחזרות. ניתן אולי להבין את פשרו של המשא ומתן הזה תוך שימוש

היסטורית, ישמעאל חי מאז ומעולם במדבריות ועם ישראל קשר את גורלו לארץ ישראל לשבט ולחסד הרבה 'צחוקים' יש בפרשתנו. ריכוז של צוחקים וצוחקות, ריכוז המעורר

נראה כי הא-ל מעדיף את הפצת האור מארץ ישראל ברמה הלאומית, מלאום ללאום ולא ברמה הפרטית ו/או המשפחתית "וַיֹּ֤אמֶר ה' אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית