כל המאמרים במדור הגיגים

"בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹקים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ". המחזה של בריאת העולם או של מעמד הר סיני לדוגמה, הם מחזות נשגבים. מדוע לא קיבלנו את התורה

אפשר לחתוך את המתח באוויר. שנים-עשר האחים עומדים ליד מיטת אביהם הזקן הנוטה למות. כולם נקבצו ובאו לשמוע את ברכתו ונבואתו טרם ייפרד מהם. לא

התיאולוגיה הנוצרית חילקה את התורה לפרקים (מיוחס לסטיבן לנגטון מימי הביניים). לדידם, "ויגש יהודה…" הוא פסוק 18 מתוך 34 פסוקים בפרק. לא כן חושבת היהדות.

ר' שמואל בר נחמן פתח : "כי אנכי ידעתי את המחשבות וגו' " (ירמיה כט יא). שבטים היו עוסקים במכירתו של יוסף ויעקב היה עוסק

עמידתו של יעקב מול עשיו ומול לבן שונה בתכלית. לעשיו, אחיו מבטן ומלידה, הוא שולח מתנות, מתרפס, מתגונן, אך גם מנסה להתרחק ממנו ככל שניתן.

רבים ניסו ומנסים להשיב על השאלה: כיצד רבקה ויעקב פועלים במרמה כדי לקבל את ברכת יצחק? בצד אחד של מפת הפירושים נטען כי יעקב לא

אברהם אבינו אינו מוצג בתורה כמייסדה של הדת היהודית. הוא גם אינו המונותיאיסט הראשון בהיסטוריה, קדמו לו אחרים כמו חנוך, שם, עבר, ועוד. הוא גם

בתיאור הגניאולוגי של צאצאי נח בולטים שני פסוקים 'מוזרים למדי'. על חם נאמר: " וַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי ־ נ֗חַ הַיֹּֽצְאִים֙ מִן הַתֵּבָ֔ה שֵׁ֖ם וְחָ֣ם וָיָ֑פֶת וְחָ֕ם

ושוב, כמידי שנה, אנו מתפעלים מסיפורי הבריאה וסיפורי בראשית בכלל. כאן מקום לתמיהה, מה לזה ולספר תורה העוסק במצוות הא-ל לעם ישראל? נראה לכאורה, כי

על מה האדם צריך להודות לא-ל, על הישגיו או על יכולתו להשיגם? על המימוש או על הפוטנציאל? על ה'חכה' או על ה'דגים'? וגם אם נאמר