כל המאמרים במדור הגיגים

הכיפה בת זמננו אינה זוכה לעדנה. השורש הוא כ.פ.ה והוא מזכיר יסוד של כפיה "ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט

עובדתית, היצירה הישראלית העיקרית נוצרה כולה בארץ ישראל בעקבות דברי הבבלי על הפסוק: "בְּטַבְּעֹת֙ הָאָרֹ֔ן יִהְי֖וּ הַבַּדִּ֑ים לֹ֥א יָסֻ֖רוּ מִמֶּֽנּוּ" (שמות כה, טו), כותב בעל

אנחנו נעים מקוטב לקוטב בכל נושא אבל תמיד חוזרים לשחרור יהודה ושומרון ומה שבא בעקבות כך "לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת..", "…מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ

סיפור יתרו מדגים את קביעת התורה כי משה הוא העניו מכל אדם המוכן ללמוד מכל אדם פרשת בואו של יתרו למדבר נראית על פניה מוזרה.

הגאולה המקראית אינה יוצרת תנאים כלשהם למימושה אלא תולה זאת בקיום ההבטחה לאבות בלבד בראייה היסטריוסופית גרידא, מטרת גאולת מצרים, 'אם הגאולות', הייתה להגשים את

כדי שאדם יקבל שכר או עונש על מעשיו, הוא חייב להיות באיזון מוחלט של 'כוחות' הטוב והרע שבו לפלא הוא כיצד מקדישה התורה כל הרבה

סיפור ימיו הראשונים של מנהיג ישראל מחוץ לארמון פרעה נועד למטרה אחת: העמדת שמו- מהותו אל מול מציאות העוולה והרשעה בעולם 'מבחני הקבלה' שנערכו למנהיג

זהירות רבה נדרשת מאיתנו בבואנו לדון בדברי חכמים תמוהים אחת מן הדרשות המעלות תמיהה טוענת כי "יעקב אבינו לא מת". המקור לה במסכת תענית: "רב

השפע החומרי והביטחון הלאומי הגיעו לנקודת רוויה שבה מתבקש הבירור לפני בואו של משיח בן דוד מדוע קטעו חכמים את שטף הסיפור מסוף פרשת מקץ

הזמן אינו רק המחולל של הסיבות והאירועים אלא הוא מהווה בעצמו תנאי הכרחי להגדרת מעשה מסוים כמצווה בדומה לסיפורו של הכוזרי, חלום פרעה חזר ונשנה