
ארבעת הבנים בספר תהלים
"כגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול". רבות נכתב אודות זהות ארבעת הבנים, אולם במאמר זה אבקש

"כגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול". רבות נכתב אודות זהות ארבעת הבנים, אולם במאמר זה אבקש

במבט ראשון, הפיוט "דיינו" נראה כסקירה שטחית ועממית של יציאת מצרים, מעין רשימה לקונית של הנסים והנפלאות שעשה הקב"ה עמנו ותו לא. אכן, בנוסח ההגדה

מנהגי משכבר הימים להתכונן לחג הפסח באמצעות חיבור חדש, הגדה חדשה, התרעננות והתחדשות שמאפיינים אתה אור המיוחד של השנה, שמגיע עם פרוס החג הגדול. ב"ה

אם תרצו, הרי זו ההגדה של פסח וסיפור יציאת מצרים כולו, שעשויים לשמש כר נרחב ל"סדרת חינוך", וללמדנו כיצד להעביר מסרים מורכבים, בשאלות יסוד כגון

הרב מתן גלידאי החובה לומר הלל בליל הסדר נלמדת בגמרא (פסחים צה:) מן הפסוק "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיהו ל', כט) – "לילה

אחד הפיוטים המופלאים מקבוצת הפיוטים שחותמת את ההגדה של פסח בנוסחאותיהן של עדות רבות הוא הפיוט "שלושה עשר מי יודע". פיוט זה סוקר מספרי יסוד

אם תרצו – הרי זו ההגדה של פסח שיותר מכל טקסט אחר מבטאת, בבהירות ובתמצית, את תורת החינוך היהודי על רגל אחת. "וכאן הבן שואל".

בפתיחה לליל הסדר אנו מכריזים כי אנו מזמינים את כל הצריך לכך לבוא ו"לפסוח" עמנו, ולהיות יחד אתנו בליל הסדר. הכרזה זו מעלה שאלות רבות,

מכירת חמץ מהוה חלק חשוב בהכנות לקראת הפסח. מקום רחב הוקדש לה בספרות ההלכתית. מכירה זו עברה גלגולים הסטורים שונים. ואכן, קיים פער גדול בין

עשיר הוא חג הפסח בפיוטיו שיריו וניגוניו. החל מן ההלל בערבית ראשונה של החג ועד לשירת הים בשביעי של פסח, הרינה והזמרה אינם פוסקים כמעט