'תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה' – העבודה משחררת

"..כִּי ה' אֱלֹקינוּ הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ וְאֶת אֲבוֹתֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵינוּ אֶת הָאֹתוֹת הַגְּדֹלוֹת הָאֵלֶּה וַיִּשְׁמְרֵנוּ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בָהּ וּבְכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקִרְבָּם" [יהושע כ"ד]
מצרים איננה רק ארץ או מקום גיאוגרפי.
מצרים היא אב טיפוס למבנה חברתי ושלטוני – מבנה שיחזור על עצמו באופן כזה או אחר לאורך כל ההיסטוריה האנושית.
התורה הגדירה את מצרים בשתי מילים- 'בית עבדים'.
מצרים- הדיקטטורה הגדולה הראשונה, שבראשה עמד מלך שראה את עצמו אלוהים, ושתחת מרותו יצר מערכת היררכית משעבדת שיצרה מציאות של 'בית עבדים'.
חייו, חירותו וכבודו של כל אדם היו נתונים לחסדי המלך. ברצותו נתן חיים וברצותו ציווה להשליך ילדים ליאור. ברצותו ציווה להעביד עם שלם בפרך, וברצותו ציווה לשלחם, ברצותו הכביד את ליבו כנגד עשרת המכות גם במחיר סבל של בני עמו, וברצותו דהר עם כל צבאו וחייליו אל תוך הים.
'בית עבדים' זו מסגרת חיים בה לכל עבד יש אדון מעליו, ועבד אחר תחתיו, ולכל אדון יש עוד אדון מעליו ועבד תחתיו, וכולם צייתנים וכפופים לדיקטטור הגדול.
כאשר באים אל פרעה ואומרים לו כי בני ישראל חפצים לצאת לחירות תגובתו היא:
'תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר'.
במילים שלנו- בואו נעביד אותם בפרך כדי שיפסיקו לחלום על חופש וחירות. הם כנראה עוד לא הבינו ועוד לא הפנימו את השיטה ואת המערכת של 'בית העבדים'. נכביד עליהם את העול עד שייהפכו להיות עבדים שקטים וכנועים.
מרתק לעשות את ההשוואה המתבקשת. בתקופה זו אנו מציינים 70 שנה לסיומה של מלחמת העולם השנייה ושל השואה.
הסיסמא אותה בחרו הגרמנים לשים בכניסה למחנות העבודה, הכפייה וההשמדה הייתה- 'העבודה משחררת'.
לטעמי- 'העבודה משחררת' היא בדיוק תרגום הפסוק 'תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר'.
נעביד אתם בפרך, נשפיל אותם עד עפר, ניטול מהם כל צלם אנוש, נהפוך אותם לגוף ללא נשמה, נשליך אותם אל היאור או אל כבשני האש- עד שיחדלו מלחלום על חירות וחופש. העבודה תשחרר אותם ממחשבות על כבוד האדם וחירותו.
כנגד בית העבדים הזה ניצבו לאורך כל הדורות לוחמי חירות אמיצים- בעם היהודי ובעולם כולו. ממשה רבנו עד מרדכי אנילביץ, מנלסון מנדלה עד הילדה בת ה 17 מפקיסטן, מלאלה יוספזאי, שזכתה השנה בפרס נובל על מאבקה לחירות.
על רקע המציאות בה בשם הדת עורפים ראשים, טובחים נשים וילדים, ורוצחים רבבות, על רקע זילות קדושת החיים והתעלמות העולם מהטרגדיות האנושיות, על רקע הציניות והצביעות העולמית המחבקת את הרוצחים ומשלחיהם ומגנה את לוחמי החופש ואת המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, על רקע כל זה- זעקת החירות והעצמאות של אזרחי ארץ ציון וירושלים, כמו גם של יהודי העולם כולו, במיוחד בחג הפסח והחירות הזה- מהדהדת בחללה של האנושות – זעקת כבוד האדם וחירותו, כבוד האומה ותורתה, כבוד הארץ וקדושתה.
(פסח תשעה)