הרב שי פירוןעשרים וחמש שנים אני דורש את דרשת שבת הגדול, וכלום לא השתנה. עדיין תהליך ההכנה מלווה בפחד, תהיה, תפילה ותקווה שהדברים יהיו לרצון. החרדות הללו מאפיינים כל עמידה, בכל מסגרת, בפני כל ציבור. אינני זוכר דרשה או נאום שלא קדם להם פרק תהילים או תפילה, שיתן ה' את המילים הנכונות, המדויקות; שימצאו הדברים חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.
למילה יש קדושה. מילים נכונות יכולות להוביל למהפכות. אין מהפכה חשובה בעם שלא החלה במילים. דרשנים טובים הניעו אומות, שינו גבולות של מדינות, גרמו להפגנות, מלחמות ולהסכמי שלום. דרשנים מוצלחים שינו סדרי עדיפות חברתיים, המליכו מלכים, השפילו גבוהים. איזו השפעה אדירה הייתה לנאומו של משה בפני פרעה, לדברי שלמה, לשירת דבורה? איזה כוח נתנה הכרזת העצמאות של דוד בן גוריון לעם הקטן השוכן בציון? איך השפיע הנשיא רוזוולט עת הושבע לנשיא ב – 1933 על תוצאות המלחמה העתידית כשאמר: " יש לפחד רק מן הפחד עצמו – אימה עלומת שם, נטולת היגיון ונטולת הצדקה, המשתקת את המאמצים הדרושים כדי להפוך נסיגה להתקדמות."
את אירועי חג הפסח אנו פותחים בשבת הגדול. אחד מהפירושים הידועים, בשם בעל 'שיבולי הלקט', קובע ששמה של השבת בא לה מפני שהגדול שבקהילה דורש, והיום ארוך – גדול בשל הדרשה הארוכה בה עליו לעורר לבבות וללמד הלכות.
כמה כללים לדרשה, לדרשנים, ולקהל השומעים:
1. דרשה חייבת לגעת בשאלה קיומית. משהו שמעורר אצלי תחושה פנימית, שנוגע בקרביים. רלוונטי זה לא בהכרח אקטואלי. דרשה היא לא מהדורת חדשות, אלא חלק מעולם של נצח.
2. אל תתחילו במילים 'כולנו מכירים את השאלה הידועה'. ברוב הפעמים לא אני ולא שכני לספסל הכרנו אותה… גם המילים "נשאלת השאלה" עלולה לעורר גיחוך. פעם אחר פעם אני נתקל בשאלות שאיש לא שאל לפני כן…
3. לא חייבים להזכיר בעל פה הרבה מקורות, להפגין שליטה. גם השומעים יודעים לחפש בגוגל, ולחלקם יש בבית את פרויייקט השו"ת. אתה לא אמור להראות כמה אתה חכם, כמה אתה יודע. דרשה חייבת לבוא מתוך מקום של ענווה.
4. דרשות קצרות, דורשות הכנה. דרשות ארוכות מאפשרות להתברבר… אז כדאי להכין דרשה קצרה ומדוייקת. אין סיבה שדרשה על פרשת שבוע תהיה ארוכה מעשר דקות. מה שלא הצלחתם לא להסביר בזמן קצר, כנרא שגם לא תצליחו להסביר בחצי שעה. דרשות קצרות נצרבות בזיכרון. דרשות ארוכות גוררות שיח בעיקר על אורכן ולא בהכרח על תוכנן. חבל…
5. 'וואלה'; 'איך לא חשבתי על זה'; 'הוצאת לי את המילים מהפה'; 'זו ממש החוויה שמלווה אותי שנים'; 'כבר יומיים אני לא מפסיק לחשוב על מה שאמרת בשיעור'; דרשה טובה מחלצת תגובה פנימית המעורבת מרגש ושכל של קהל המאזינים.
6. לא חייבים לומר מה המסקנה. מסקנה צריכה לצמוח, לאט. צריך לזרוע אותה בנפש ולתת לה לנבוט בקצב המתאים לכל אחד.
7. חשוב לספר סיפור, אבל אסור שכל הדרשה תהיה סיפור. דרשה ראויה היא כזו שגם דברי ההגות וההלכה נשמעים כסיפור: ערבים, מתגלגלים.
8. דרשה ראויה היא כזו שאם המאזין עוצם את העיניים, הוא יכול להריח אותה, להרגיש אותה, לטעום אותה.
9. דרשה טובה מתמקדת ברעיון אחד.
10. דרשה טובה לא חייבת להיות פומפוזית, מותר שתציג מסר מורכב.
ועוד ארבע עצות לעורכי הסדר:
1 – שתפו את בני הבית בהכנות לליל הסדר. כדאי שתחלקו תפקידים מראש.
כמה דוגמאות: ניתן להטיל על הילדים הקטנים להציג את הסימנים. במקום להכריז: קדש, ורחץ וכו', ניתן להכין חידה, רמז או הצגה המאפיינת את הסימן. חשוב לשתף את הילדים והמבוגרים בהכנות לליל הסדר. יתר על כן, לחלק מהילדים ההכנות לפסח נקשרות רק לפעולת הנקיון… בשעה שאתם מסדרים את קערת הסדר, מכינים את החרוסת, המרור ושאר סימני החג – שתפו את ילדיכם. כמו כן, כדאי לשתף את כל הנוכחים בקריאת ההגדה. אפשר לחלק את הקטעים מראש, אפשר להכין פתקים עם שם הקטע ולבקש להכין גם דבר תורה קצר ואפשר לחלק את הקטעים על פי סדר הישיבה. הדרך הטובה ביותר לגרום לילדים להשתתף היא כשנראה שגם אנו, המבוגרים, נוטלים חלק פעיל בהכנות.
2- כולנו מכירים את המנהג לקרוא חלק מההגדה בשבת הגדול. דומה בעיני שביסוד המנהג עומדת ההנחה שעלינו להתכונן לקראת ליל הסדר. אל תסמכו על דברי התורה שאמרתם בשנה שעברה. יש הנוהגים לשבת כשלפניהם חמש- עשר-עשרים הגדות. תוך כדי הסדר הם דולים "וורטים" חביבים מההגדות השונות. על עורך הסדר להכין את מבנה הסדר, דברי התורה ומטרותיהן בטרם עת.
3- "ברכת הזמן" – חשוב לתכנן את הזמן נכון. למרבים לספר ביציאת מצרים חשוב להדגיש שאפיקומן נאכל עד חצות. אמנם יצאנו בחיפזון ממצרים, אבל עתה אנו בני חורין. תכנון נכון מותיר זמן גם לדברי תורה, גם לשירה וגם לארוחה מכובדת. לא חייבים לשאול את כל השאלות, לא חייבים לומר את כל דברי התורה, "שבענו והותרנו כדבר …"; התאימו את הסדר לגיל הילדים. אם החשש הוא שהילדים ירדמו, אפשר להתחיל במה נשתנה ואחר השירים שבסוף ההגדה, "אחד מי יודע" וכו', ולחזור לסדר. חבל שילדים שהתכוננו חודש לשיר פיוט זה או אחר לא יהיו בו..
4- רלוונטיות – לעם ישראל הסטוריה מלאה בסיפורי גלות וגאולה. חלק גדול מהאירועים השונים קשור גם בהיסטוריה המשפחתית של כולנו: יציאה משואה נוראית, עליה לארץ, מפגש עם אימי הגלות ועוד. "בכל דור ודור חייב אדם" – השתדלו לחבר גם את הסיפור המשפחתי שלכם לליל הסדר הלאומי שלנו.
(אחרי מות תשעו)
