כוס קפה של חירות

הם יכולים להיות שותפים בכירים במשרד עורכי דין נחשב, רואי חשבון שעושים מיליונים, או מנהלי בתי ספר נערצים שמחנכים את הדור הבא. בקריירה שלהם הם פסגה. הם מצילים חיים בחדרי ניתוח או סוגרים עסקאות חובקות עולם.

אבל כשהם חוזרים הביתה, ב-11 בלילה, אחרי יום עבודה מטורף, מחכה להם שקט. שקט מחריש אוזניים. חונק. שואב. סוגר ומאיים: אין מי שישאל "איך היה היום?", אין אף ילד שיקפוץ עליהם בחיבוק. רק הם והלבד שלהם. רווקה, מחפשי זוגיות, אלמנה, יחידנים, גרושים.

והנה הדבר שהכי חשוב שתבינו: הם בחיים לא יבקשו עזרה. ולמה? כי יש דבר אחד שהם שונאים יותר מהבדידות שלהם, וזו התחושה שמישהו מביט בהם בחמלה. שמישהו "מרחם" עליהם. מבחינתם, המבט הזה הוא קו אדום. הוא פוגע בלב ליבה של הגאווה והעצמאות שלהם. הם מעדיפים לטבוע, מאשר לקבל פירור של רחמים.

אז דווקא עכשיו, בחופש, כשהלו"ז קצת אחרת, תרימו טלפון. לא הודעת ווטסאפ מנומסת. טלפון. תתקשרו לחבר ההוא, לחברה ההיא. תציעו להם להיפגש. רק שניכם. אתם והם. על כוס קפה, לסיבוב הליכה בפארק, לראות סרט. לא משנה מה.

לא כי אתם עושים להם טובה. לא כי אתם חומלים עליהם. תבואו ממקום אמיתי של געגוע לחברות שלכם, לזמן האיכות שהיה לכם יחד.

וזה הסוד, חברים: יש מצב שתגלו שאתם צריכים את הפגישה הזו לא פחות מהם. שגם אתם, בתוך הטירוף של המשפחתיות, זקוקים לרגע של חיבור לעצמכם, לעבר שלכם, לחברות אמיצה שלא תלויה בילדים. להחזיר לכם כל מיני דברים שהלכו לאיבוד. שנשחקו במלחמת ההישרדות של החיים. להשתחרר לרגע מהמצרים הפרטי שלכם. גם לכם מותר ומגיע להירגע ולנשום. רגע של חירות לשניכם.

***

לא אשכח איך כשהייתי רווק, ניגש אליי בבית הכנסת 'קול רינה' בנחלאות ילד של אחד מהמתפללים ואמר לי בעדינות ובמבט מלא נבוך: "אבא אמר שהוא ממש ישמח אם תזכה אותנו ותצטרף אלינו לארוחה".

חשבתי על המדרש ששואל שמה באמת הסיבה שאף אחד מהאבות לא הצליח לגרום לקב"ה להעניש את עם ישראל, אלא רק רחל אמנו והצדיקות שלה?

עונים שהעניין עם רחל זה לא רק שהיא מסרה ללאה את הסימנים, אלא שהיא גרמה לה להאמין שבאמת יעקב היה אמור להיות הבעל שלה באופן טבעי. כלומר היא לט גרמה ללאה להתבייש בעצם הנתינה, עד כדי כך שלאה מוכיחה את רחל ובאה אליה בטענות: "תאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני".

איך לאה טוענת את זה כלפי רחל ? הרי רחל היא זו שגילתה לה? זו הייתה הגדולה של רחל. לעשות חסד ולהגיש אותו בצורה מכבדת מבלי לעקוץ.

אז משפחות יקרות, כשאתם הולכים לארח מחפשי זוגיות, נסו לעשות זאת בצורה נעימה. אין כמו דוגמה אישית בלארח, שמעבירה את המסר: זה לא מספיק לצאת ממצרים. צריך וכדאי גם לדאוג שהשני יצא מהמצרים שלו. מתוך אכפתיות ודאגה אותנטיות.

חג כשר ושמח!