כל המאמרים במדור ערך מוסף

קבלת התורה הייתה אירוע יחיד במינו בהיסטוריה העולמית, וכדי להגיע אליו התרחשה תופעה מיוחדת במינה בתולדות ישראל: אחדות בין כולם. התורה מספרת: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל

ההבדלים בין העדות בעם ישראל אינם נוגעים רק למנהגים אלא גם לפסיקת הלכה – הספרדים נוטים אחר המחבר, האשכנזים אחר הרמ"א וכד'. וכאן טמונה בעיה,

בשתי הרשימות הקודמות עמדנו על שני עקרונות סותרים שאני מבקש להציב בבסיס פסיקת ההלכה – מצד אחד, שמירה על המנהגים והמסורות של כל העדות והזרמים

מספרים על יהודי שעלה לארץ מרוסיה הקומוניסטית, ונשאל על התנאים בארץ מוצאו: העבודה, האוכל, השכר וכדומה, ועל הכל השיב: "לא יכולתי להתלונן". שאלו אותו: "אם

לא ניתן לכפות אחדות מאולצת על אנשים. לכן לא ניתן לבטל מסורות ומנהגים שהביאו איתם יהודים בקיבוץ הגלויות האחרון. אבל מצד שני, ישנה בעיה גדולה

אחד הדברים המאפיינים משא ומתן הוא שבמהלכו בני אדם נוטים להגמיש את תנאיהם, לשנות את דרישותיהם, ולהציע פתרונות חדשים על מנת להגיע לסיום מוצלח. לא

ראוי לזרות אור על מכת החושך, שכן מיקומה כמכה שלפני האחרונה מלמד שהייתה זו מכה קשה ביותר, והדבר מעורר תמיהה, שכן בניגוד לכל שאר המכות,

מניין שאבה רבקה את האומץ להוציא לפועל את מבצע לקיחת הברכות במרמה? הרי הסיכונים היו גדולים ועצומים במקרה שיצחק יגלה שלפניו עומד יעקב ולא עשיו,

"ילדים קטנים – צרות קטנות, ילדים גדולים – צרות גדולות", אומר פתגם ידוע. אברהם אבינו, למרות שבנו יצחק כבר היה מבוגר, אברהם דאג לו לשידוך

שני המלאכים שהגיעו לסדום כדי להשחית את העיר ולחלץ ממנה את לוט ומשפחתו בחרו להגיע לשם בערב, ולהתארח אצל לוט לחצי פנסיון: ארוחת ערב, לינה