מה עניין שמיטה אצל קורונה?

טעמים רבים וחשובים ניתנו למצוות השמיטה שבפרשתנו, אך רובם מתחברים בעיקר לעולמו של החקלאי השומט את אדמתו, ופחות אל האדם המודרני, שמנותק מעבודת האדמה. ברצוני לעשות מטעמים מכמה טעמים, שיתאימו לזמננו, ויתחברו לתובנות שעולות מימי הקורונה שחווינו. אמקד אותם בשלושה מעגלים: האישי החברתי והגלובלי.
א. התחום האישי: יודע חקלאי פיקח שלמרות מומחיותו ועבודתו המקצועית תנובת האדמה תלויה בבורא עולם. שנת השמיטה, לדברי בעל ספר החינוך (מצוות פד ו-תעז), מחדדת את ההכרה במוגבלות יכולותיו של האדם ובתלותו בבורא עולם. חוויה דומה חווינו בתקופת הקורונה, בה חשנו היטב כיצד כל היכולות המדעיות והטכנולוגיות שעומדות לרשות המין האנושי כיום אינן יכולות להביס נגיף בלתי נראה.
שנת השמיטה מעבירה אנשים עובדים למצב של אבטלה ומצמצמת את מחזור הפעילות. היא מאלצת אנשים להצטמצם בהוצאותיהם, ושולחת עובדים לתקופת פסק זמן בחיק המשפחה או בלימוד תורה. גם ימי הקורונה לימדו אנשים לצמצם הוצאות מיותרות, להתכנס במשפחה הגרעינית ולמצוא זמן ללימוד ולקריאה. הקורונה, כמו השמיטה, הנחתה אותנו לשמוט קצת מהרכושנות ומהאחיזה בענייני החומר, והזכירה את הערך של הסתפקות במועט, ואת העובדה שהעושר (בעין רעה) לא מביא בהכרח את האושר.
ב. התחום החברתי: יש שהדגישו את ההיבטים הסוציאליים שבשמיטה: "חמלה על בני אדם" (רמב"ם, מו"נ, ג, לט), ויצירת שוויון בין כולם (רש"י כה ,ו). החברה הישראלית עברה בעשורים האחרונים שינוי חד וקוטבי מחברה סוציאליסטית הדואגת לחלשים, לחברה קפיטליסטית, המקדשת את כלכלת השוק החופשי. מצוות השמיטה מזכירה את המחויבות כלפי חסרי אמצעים: "ואכלו אביוני עמך", ומביאה עמה צו קריאה לקדם יוזמות סוציאליות. תקופת הקורונה הביאה אף היא את האזרחים לחשוב על סולידריות ועל מצבו של הזולת, והכריחה את מדינות העולם, ובתוכן ישראל, לשמוט את האתוס הקפיטליסטי, וליישם מדיניות שיטתית ומסועפת של תמיכה באזרחיהן, בהיקפים שלא היו זה שנים רבות.
ג. התחום הגלובלי: שנת השמיטה מזכירה לנו שהעולם שייך לבוראו, "כי יש אדון עליה ועל אדוניה" (ספר החינוך, שם). ההכרה בכך שהארץ אינה שלנו, מעולם לא היתה אקטואלית ואקוטית כבזמננו. התעצמות השליטה האנושית בעולם הגבירה את ההרס המסיבי שאנו גורמים לו: פליטת גזי חממה, התחממות כדור הארץ, זיהומי אוויר, מים וקרקע, הצטברות פסולת רעילה, דלדול משאבים, הכחדת צמחייה והשמדת זנים של בעלי חיים. פעיל סביבה אמריקאי הגדיר את המצב בשנינות וקבע: "מלחמת העולם השלישית היא הקרב בין האדם לבין הטבע. הבשורה הרעה היא: אנחנו מנצחים". שנת השמיטה קוראת לנו לצמצם את הניצחון הזה, ומורה לנו לשמור על עולמו של הבורא תוך ריסון, תכנון בר-קיימא וזהירות רבה.
ימי הקורונה היו ימים של השבתת הפעילות האנושית, מעין זו של שנת השמיטה. תצלומי לוויין, תחנות מעקב והתנהגות בעלי חיים הראו בבהירות כיצד שמיטת האחיזה של המין האנושי בעולם מיטיבה עמו. בתקופת הקורונה טעמנו מטעמי מצוות השמיטה, ועם כל הרע שבמגפה, חשוב שנשמור גם מן הטעם הטוב, והוא יניע אותנו לעשיית טוב במישור האישי, החברתי והעולמי גם בימי השגרה.
ב. התחום החברתי: יש שהסבירו את המצווה בטעמים סוציאליים של דאגה לחלשים ושוויון בין כולם, שהרי בשנת השמיטה מפקירים את השדות, והעניים יכולים לבוא ולקחת מכל תבואות הארץ ותנובות פירותיה (רמב"ם, מורה נבוכים, ג, לט). בזמננו אי-שוויון והיעדר צדק חברתי לובשים צורות חדשות וחריפות לאין ערוך מבעבר. החברה המערבית חיה בתקופת העושר והשפע הגדולה ביותר בהיסטוריה, אולם בה-בעת מתים בעולם מרעב 24,000 ילדים מדי יום, ומאות מיליונים הולכים לישון רעבים. החברה הישראלית עברה בעשורים האחרונים שינוי חד מחברה סוציאליסטית שוויונית לחברה קפיטליסטית קיצונית, המקדשת את כלכלת השוק החופשי. כך נוצרו פערים גדולים ביותר בין השכבות הסוציו-אקונומיות, ואנו נמצאים בין המדינות המובילות בעולם במדד זה. שנת השמיטה מביאה עמה צו קריאה לבחון נושא זה, ולקדם יזמות סוציאליות.
(בהר בחוקותי תשפ)