
'אינטרסים' זה טוב או רע
'אינטרס' הוא מושג מתחום מדעי החברה. בבסיס המושג טמון הרעיון לפיו, 'אינטרס' הוא, על פי רוב, המניע המרכזי של האדם הפרטי או קבוצה שעניינו השגת

'אינטרס' הוא מושג מתחום מדעי החברה. בבסיס המושג טמון הרעיון לפיו, 'אינטרס' הוא, על פי רוב, המניע המרכזי של האדם הפרטי או קבוצה שעניינו השגת

פרשתנו היא הפרשה אשר בה מתהווה היסוד והשורש של ישראל כעם, היינו הולדת השבטים, רובם ככולם. רק בנימין ייוולד "בשבוע הבא", על גבול ארץ ישראל.

בפרשה הקודמת הסברתי את המשמעות הנצחית של ברכות יצחק ליעקב ועשו, משמעות שתלווה את צאצאיהם לאורך כל הדורות. יצחק טמן בתוך ברכת עשו תנאי משמעותי

המדרש מספר על אברהם אבינו כיצד הוא מגלה את הקב"ה. אחת מן התובנות הראשונות של אברהם עולות בזמן עבודתו כמוכר בבית הצלמים של תרח אביו.

על פי אחת מן הדעות בחז"ל, יעקב הגיע לחרן עוד לפני החלום, שהרי כבר נאמר בסוף הפרשה הקודמת- "וַיִּשְׁמַ֣ע יַעֲקֹ֔ב אֶל־אָבִ֖יו וְאֶל־אִמּ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֥נָֽה אֲרָֽם"

בתקופת המקרא היו מספר לשונות שולטים במרחב של הסהר הפורה, כמו האכדית ששימשה כלשון בינלאומית או המצרית. הלשון בה דיברו בני משפחת אברהם בהיותם בחרן

יחסי משגיח (כשרות)- מושגח בבתי עסק, חוק הגיוס, דרישת נשים להיבחן במבחני הרבנות הראשית, מתווה הכותל, חוק המרכולים, פונדקאות ללהט"בים ועוד ועוד נושאים שהובאו

מערכות היחסים וההתרחשות בתוך משפחת יצחק ורבקה, בין ההורים לבניהם ובין הבנים לבין עצמם מעלות מספר תמיהות. נתמקד באחת מהן: "ויהי עשו איש יודע

שלמה המלך אומר: "טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע שיר כסילים" [קהלת ז ה]. יש המסבירים את דברי שלמה בדרך זו: טוב לשמוע גערה מחכם כזה שהוא

שני פסוקים מהותיים מקדימים את פרשת הברכות: "ויְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי. וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת