כל המאמרים במדור ויקרא

לפרשת 'קדושים' יש מעמד מיוחד שמתבטא בכך שמצוותיה נאמרו במעמד מיוחד – מעמד הקהל. חז"ל הסבירו זאת בכך "שרוב גופי תורה תלויין בה" (ויק"ר כד,ה

פרשת "אחרי מות" נפתחת באירוע מטלטל של מות בני אהרן, ומייד מציבה גבולות ברורים לעבודת הקודש. היא מתמקדת בעבודת יום הכיפורים, בטקסי כפרה מורכבים ובשליחת

"'במדבר סיני' (במד' ג ד). אמר רבי מאיר: וכי במדבר סיני מתו?! אלא מלמד, שהוא קשה לפני הקדוש ברוך הוא, שמהר סיני נטלו אפופסין שלהן

הביטוי 'אחרי מות קדושים אמור', לקוח מתוך המילים הפותחות את פרשות השבוע -אחרי מות, קדושים ואמור. המשמעות שאנשים נותנים לביטוי הזה היא שאחרי שאדם הולך

ישנם אירועים המחויבים להיזכר במפורש לאחר קרותם. דיבור ה' אל משה "אחרי מות שני בני אהרון" נשמע מתוך מודעות לעיתוי שכזה. בהמשך הדברים מסתבר לנו

מתוך מגוון המצוות שיש בפרשת קדושים השייכים לתחום החברתי, נתמקד באיסור הקללה. בפרשתנו הקללה מופנית כלפי החרש: "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ …". אולם בספר שמות ניסוח

"'במדבר סיני' (במד' ג ד). אמר רבי מאיר: וכי במדבר סיני מתו?! אלא מלמד, שהוא קשה לפני הקדוש ברוך הוא, שמהר סיני נטלו אפופסין שלהן

לאורך שנתיים קיימתי דו־שיח עם אימאם מאחת מארצות ערב, איש נעים הליכות ומתון למראה. יום אחד, באמצע שיחתנו, פנה אליי ושאל, "מדוע אתם היהודים צריכים

קירבה אל ה' היא קירבה אל מקור החיים. והנה, קירבה זו הייתה הסיבה למוות, ונאמר (ויקרא ט"ז, א') "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני

פרשת קדושים נפתחת בציווי המהדהד, הנתפס כמעט כבלתי אפשרי: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם". אלא שבניגוד למקובל בעולם הדתי הרחב, וגם בקרב המון