פרשת במדבר פותחת בציווי ה' אל משה לפקוד את ישראל, הפותח במילים (במדבר א', א'): "וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ
לכל ארץ יש מדבר שקדם לה. לכל חירות – דרך שהובילה אליה. קריאת אחד מחמשת חומשי התורה על שם המדבר, אינה רק נקודת ציון טכנית,
עם תחילתו של ספר במדבר אנו קוראים פרטים רבים על מנייני ומפקדי בני ישראל, על המשימות השונות שהוטלו על כתפי הפלגים השונים של שבט לוי,
מתוך ים ההתבטאויות וההתלהמויות של הימים האחרונים, לאחר שמנקים מהברוטו של הוויכוחים הנוקבים את כל הפוזות ואת כל האגו, את הרייטינג ואת השואו – אנו
בתיאורים השיריים של פרשת חקת אנו מוצאים "סגירת חשבונות" עם כמה וכמה מאויבי ישראל לקראת שלהי הנדודים במדבר. בין השאר, מוזכרת התנהגותם הבזויה של יושבי
פרשת השבוע, כמו גם ההפטרה שנסמכה לה, מבליטה תופעה המלווה את ההיסטוריה היהודית משחר ימיה ועד עתה. בני ישראל, עם שרידי חרב שברח משעבוד מצרים
פרופ' מיכאל אביעוז אוני' בר-אילן פרשת "פרה אדומה" היא מן הקשות שבפרשיות התורה. קולמוסין הרבה נשתברו בניסיון להבין את טעמה של המצווה שבה הטמאין מיטהרין
הרב רון הופמן כאשר אדם נטמא למת, מתואר בפרשתנו (במדבר יט) תהליך הטהרה. הכהן לוקח פרה אדומה תמימה ושורפה. בהמשך, הכהן צריך לקחת את אפרה
"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמים" (במדבר יט, טז) 'בחלל חרב או במת',
משה שולח שליחים אל מלך אדום בבקשה לאפשר לעם ישראל לעבור דרך ארצו. ההנחיות שנותן משה לשליחים כוללות הוראה לפתוח בהסברים היסטוריים המלמדים על זכות
