האם התורה דורשת מכל מלווה להיות מלאך?
המחזיר חוב לחבירו בשביעית (=לאחר שמיטת הכספים) – צריך שיאמר לו [המלווה]: 'משמט אני!', ואם אמר לו [הלווה]: 'אף על פי כן' – יקבל הימנו,
המחזיר חוב לחבירו בשביעית (=לאחר שמיטת הכספים) – צריך שיאמר לו [המלווה]: 'משמט אני!', ואם אמר לו [הלווה]: 'אף על פי כן' – יקבל הימנו,

אחת הברכות-הבקשות השגורות על כל פה, היא זו הנאמרת בברכת המזון: "ונא אל תצריכנו, ה' א-לוהינו, לא לידי מתנת בשר ודם, ולא לידי הלוואתם, כי
בשעה שנימק איוב את הדרך האמונית לאורה הוא הולך, טען כי לא זו בלבד שהוא נאמן לדרכו וניצב מול ריבונו של עולם, אלא גם כי
הרב אלעזר אהרנסון, ראש ישיבת ההסדר חולון בעומק ליבנו אנו מרגישים לעיתים ריחוק מהיהודי הגלותי. אנו, שגדלנו בדור של עלייה לארץ וכיבוש השממה, בדור של

ר' יוסף ב"ר אליהו חיים, רבם הגדול של בני בבל, התייחס בספרו המפורסם "בן איש חי" לפסוק המצוטט בכותרת, בפתיחה לפרשת עקב. לשיטתו, בשלושה תחומים
אמר רבי יונתן: "לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה" (דברים ז', יד) – מן התשובה [למתפלמסים כנגדך]: מעשה ברבי יונתן שהיה מהלך אצל ניפולין (=עיר) של

דרכו של עולם שכל מערכת חברתית, ולרוב גם משפטית, נוהגת כבוד בחכמיה ובעשיריה, שועי עם ותקיפי הקהל. מבחנה האמיתי של כל חברה, והמערכת המשפטית שבה,
("וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת ד' אֱ-לֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם" – בין הראשונים ישנה מחלוקת

בעולם הדתי בן ימינו, קיימת לא אחת נטייה לראות הכל בצבעי שחור-לבן. תופעות שונות, כמו גם תכני הלכה שונים, נתפשים בראיה פשטנית, שטחית, חד ממדית,
"וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ" (דברים ד', ל) – אין לך דבר גדול מן התשובה: מעשה שהיו רבותינו ברומי רבי אליעזר, ורבי יהושע ורבן גמליאל. וגזרו