רבקה בת בתואל
שלמה המלך אומר: "טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע שיר כסילים" (קהלת ז ה), אין להבין את דבריו כפשוטם: שדברי החכם הם טובים יותר מדבריו
שלמה המלך אומר: "טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע שיר כסילים" (קהלת ז ה), אין להבין את דבריו כפשוטם: שדברי החכם הם טובים יותר מדבריו
מריח את הטוב רפי קפלן – מנכ"ל עמותת מעלה "וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ" (בראשית כז, כז). מעשהו של יצחק תמוה ביותר,

בהינתן כי קיימת 'השגחה' על נושא מסוים, האם פירושו של דבר שמבחינת המושגח התוצאה הכרחית באופן דדוקטיבי ללא כל מרחב תמרון? בלשון אחרת: מה טיבה

ישנם שני סוגים עיקריים של עייפות. ישנה עייפות פיזית טבעית. כך הקב"ה ברא את האדם – גופו המופלא של האדם זקוק מדי זמן למנוחה, לשינה

אחד האירועים הדרמטיים ביותר בחיי האבות הוא המפגש בין עשו השב מן השדה לבין יעקב המבשל את נזיד העדשים. בקריאה ראשונה נראה, כי מדובר באירוע

אחד המאפיינים המרכזיים בעולמה של תורת ישראל הוא ה"מסורה". מסורת, העוברת כתורה שעל פה, מדור לדור. מסורת של תכנים, חידושי תורה ומסרים ערכיים וחינוכיים, ומסורת

רבים ניסו ומנסים להשיב על השאלה: כיצד רבקה ויעקב פועלים במרמה כדי לקבל את ברכת יצחק? בצד אחד של מפת הפירושים נטען כי יעקב לא

סיפור חייו של יצחק איננו פשוט. הוא מתחיל כאשר ישמעאל אחיו מצחק ומציק, ממשיך כשהוא מובל להר המוריה ונקשר למזבח, ולא משתפר בהמשך; עד גיל

בני אדם מברכים זה את זה ומבקשים להתברך. ברכת הילדים בשבת, ברכת כלה בחופתה, ברכתו של רב, כל אלה מתיקות וקדושה נסוכות בהן. שבר רגשי

פרשת תולדות מתארת תפילה לפרי בטן: "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא. ויעתר לו ה', ותהר רבקה…". בפשט, יצחק הוא המתפלל, ורבקה, מאוחר