אברהם הוליד את יצחק

אחד המאפיינים המרכזיים בעולמה של תורת ישראל הוא ה"מסורה". מסורת, העוברת כתורה שעל פה, מדור לדור. מסורת של תכנים, חידושי תורה ומסרים ערכיים וחינוכיים, ומסורת של התנהגות והליכות עולם.
לצד שלל ה'תורות' שבכתב שהותיר אחריו הגרי"ד סולוביצ'יק מבוסטון, בהלכה ובמחשבה, בפרשנות התורה ובהגות, נותרו עדיין אינספור שמועות על פה, מרגליות שידועות למתי מעט, וראוי לעשות כל שניתן להפיצן ולהעלותן עלי כתב למען יזכו בהם הכל.
אחת מהן זכיתי לשמוע לפני כשנה, בכנס של ארגון "לימודFSU" שהתקיים בארצות הברית, מהרב יהודה (יוליוס) ברמן. הרב ברמן, הנמנה עם השורה הראשונה של פרקליטי ניו יורק נמנה עם חוג האנשים הקרוב ביותר לגרי"ד סולוביצ'יק, והיה לנאמן ביתו ואיש סודו במשך עשרות שנים. לצד היותו ראש וראשון ל"מעבירי השמועה" ומַנחילֵי תורת "הרב", היה לאחד ממנהיגיה הבולטים של האורתודוקסיה בארצות הברית. בין השאר, כיהן כיו"ר ועידת הנשיאים, עמד בראש אינספור ארגונים (וביניהם ארגון הכשרות OU, ישיבה-אוניברסיטה, JTA ועוד רבים אחרים), וכיום הוא מכהן כיו"ר ועידת התביעות (Claims Conference).
בעקבות מורו ורבו, הרב סולוביצ'יק, עמד הרב ברמן על מוּזרות הפסוק שפותח את פרשתנו: "ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד יצחק". וכדרך כל הפרשנים, עולה מאליה השאלה: כפילות זו, לשם מה באה?
רש"י על אתר מביא את מדרש חז"ל שלפיו "ליצני הדור היו אומרים מאבימלך נתעברה שרה". לפיכך צר הקב"ה את דמותו של יצחק בדמות קלסתרו של אברהם אביו, להוכיח לכל שאברהם – הוא ולא אחר – הוליד את יצחק.
ברם, הגרי"ד סולובייצ'יק העלה שתי שאלות-תמיהות בהקשר זה: לעתים, במקרי עקרות, קיים ספק במי לתלות את סיבתה, באיש או באישה. אך אצל אברהם, הרי ידעו הכל ששרה הייתה עקרה ולא אברהם, שהרי הכתוב (יא, ל) מעיד על כך במפורש "ותהי שרי עקרה, אין לה ולד".
יתר על כן: לאברהם היה כבר בן קודם מהגר, ישמעאל, ואף בשנות זקנותו נשא את קטורה לאישה והוליד ממנה עוד ארבעה ילדים. אם כן, לא היה כל בסיס ל'ליצנותם' של ליצני הדור שאמרו "מאבימלך נתעברה שרה", שהרי אברהם לא היה עקר. ומה מקום יש להידרש אל "ליצנותם" רק כדי להוכיח ש"אברהם הוליד את יצחק"?
זאת ועוד: בהמשך הפרשה מסופר על מאבקו של יצחק בפלישתים. "… וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו". לשם מה מדגיש הכתוב עניין זה של חפירת הבארות מחדש על ידי יצחק ומדגיש את קריאתן בשמות "אשר קרא להן אביו"?
השיב הרב סולובייצ'יק: תיאור לגלוגם של ליצני הדור, כמו גם תיאור חפירת הבארות מחדש על ידי יצחק אינו אנקדוטה בעלמא. יש בו ביטוי למאבק החריף שהתחולל בתודעת בני הדור.
אברהם אבינו הביא בשורה חדשה לעולם. הוא נלחם בעבודה הזרה, נתץ את האלילים-הפסילים, קרא בשם ה' א-ל עולם, והביא לעולם את בשורת המונותיאיזם, בניגוד גמור לדעה ולהשקפות הרווחות בימיו. בנוסף לכך הפיץ אברהם אבינו בעולם את בשורת החסד, בניגוד גמור לגישה ה"סדומית" שרווחה בימיו.
אנשי הדור ביקשו להילחם באברהם אבינו שקרא תיגר על כל השקפת עולמם, אך לא יכלו לו. אכן, מתנגדי אברהם חשבו שגישתו לא תחזיק מעמד. ככלות הכל, הוא כבר לא היה צעיר, אלא בן מאה.
"כמה זמן עוד נותר לו לחיות? זה לא יחזיק מעמד", קיוו. "נסתום את כל הבארות שחפר, נמלא אותן ב'עפר', ונקבור את כל הגישה ה'אברהמית' תחת שכבה כבדה של אדמה עד שלא ייוודע כי כל אלה היו קיימים אי פעם.
לפיכך בא הכתוב ומבטיח: "אברהם הוליד את יצחק". יש לאברהם המשך. יש תקווה למורשתו. אויביו לא יוכלו לו. למרות כל הצרות והניסיונות להשמיד את מורשתו, נצח אברהם לא ישקר.
בכל הדורות היה מי שקיווה שהיהודים, תורתם ומורשתם ייעלמו כלא היו, ולא ייזכר שם ישראל עוד. אך התורה מבטיחה לנו: "אברהם הוליד את יצחק".
עוד לא אבדה תקוותנו. גם אם יבואו צרות וסכנות, יקום לאברהם דור ממשיך, "יצחק", שימשיך את מורשתו, יישא אותה בגאון, ויעבירנה לדורות הבאים.
(תולדות תשע"ט)