
על קנה וושט, תורה וחיים
הגמרא [תענית ה ב – ו א] מספרת: "רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא, אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: לימא מר מילתא! אמר

הגמרא [תענית ה ב – ו א] מספרת: "רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא, אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: לימא מר מילתא! אמר

ברכות היו זה כבר מטבע עובר לסוחר. עשרות ומאות אנשים, בארץ ובעולם, נוהגים דרך קבע להשפיע מברכותיהם לאחרים, לרוב חינם אין כסף, אך לא אחת

קווי הדמיון בין יעקב ויוסף רבים הם וחז"ל מונים אותם במדרשים. מעניין להשוות את צוואתם באשר לקבורתם. יעקב, ואף יוסף, היו כמובן מודעים לחלוטין לתוצאות

אם יש את נפשנו לדעת מה סוד כוחו של יוסף, שעלה מבור תחתיות לתפקיד המשנה למלך של האימפריה המצרית, עלינו להתמקד בתכונתו המרכזית שהיא השליטה
שוויונאי הדוגל בשוויון מטאפיזי, יוצא מן ההנחה שכל בני האדם שווים. אבל שואל: שווים במה? מהי האנושיות? מהי אותה תכונה המשותפת לכל בני האדם באשר
פרידת יעקב מבניו היא עדות שיעקב מכיר בכל ילדיו כבניו ונציגיו. בחייו לא חסך יעקב שבטו מבניו ולא הסתיר את אכזבותיו מחלק מילדיו. גם במעמד

דוד המלך עומד למות ומכין את בנו שלמה לשלב הבא בחייו: "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר. אָנֹכִי הֹלֵךְ, בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ…"
מעט ורעים היו ימי שנותיו של יעקב, כפי שהוא מעיד באזני פרעה. לאחר מסע ארוך מגיע יעקב לסוף דרכו, והוא יודע שעוד עתיד גדול מצפה

"הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" פרשת ויחי מסיימת את ספר בראשית. האבות הקימו אומה. עכשיו, כמו כל אבא טוב, יעקב מבקש

שניים מאבות האומה לקו בעיוורון חלקי לעת זקנתם. אצל יעקב נאמר: "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת", ואצל יצחק: "וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ