כל המאמרים במדור ויחי

פרשת ויחי עומדת בסימן של ברכות: ברכת יעקב לבניו, וברכת יעקב לשני נכדיו, אפרים ומנשה. מנהג קדום הוא בישראל, שמידי ליל שבת מברכים הורים את

אני יכול רק לתאר לעצמי שתקופה של בחירות היא תקופה קשה לקב"ה. כל כך הרבה מחלוקות, מריבות, פילוגים, לשון הרע ושנאה- וכל זה כמובן- למען

אחד המרכיבים של האסטרטגיה הלאומית היא הדמוגרפיה ופיזור האוכלוסין. בתורה קשור מרכיב זה למצות ישוב הארץ. תכנון אסטרטגי זה תלוי בשיקולים סוציולוגיים – של הרכב

יעקב ויוסף, שלא כאברהם ויצחק, עברו תהליך חניטה טרם הקבורה. בימינו, כאשר מקובל לקבור את המת בפרק הזמן הקצר ביותר העומד לרשות העוסקים במלאכה, מפני

דמותו של יעקב מרתקת, מעוררת השראה ומחייבת לימוד. מה לא עבר עליו בחיים? עוד בהיותו ברחם אמו כבר התרוצץ עם אחיו עשו, ומאז יצא לאוויר

הגמרא [תענית ה ב – ו א] מספרת: "רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא, אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: לימא מר מילתא! אמר

ברכות היו זה כבר מטבע עובר לסוחר. עשרות ומאות אנשים, בארץ ובעולם, נוהגים דרך קבע להשפיע מברכותיהם לאחרים, לרוב חינם אין כסף, אך לא אחת

קווי הדמיון בין יעקב ויוסף רבים הם וחז"ל מונים אותם במדרשים. מעניין להשוות את צוואתם באשר לקבורתם. יעקב, ואף יוסף, היו כמובן מודעים לחלוטין לתוצאות

אם יש את נפשנו לדעת מה סוד כוחו של יוסף, שעלה מבור תחתיות לתפקיד המשנה למלך של האימפריה המצרית, עלינו להתמקד בתכונתו המרכזית שהיא השליטה