לתבונה האנושית יכולת להכיר את העבר וההווה, אולם היא מוגבלת מאד ביכולתה לצפות את העתיד. היא יכולה לזהות תהליכים ומגמות, אולם הם עשויים להיות תלויים
שאלה: לוחמים יוצאים בנסיעה לפעילות מבצעית בשבת. האם יאמרו תפילת הדרך? תשובה: בתלמוד הירושלמי במסכת שבת נאמר שאסור לאדם לתבוע את צרכיו הגשמיים בשבת. הירושלמי
עיון בברכת יעקב מעלה כי אין בפנינו ברכה במובנה הרגיל. בחלק משבטי יעקב הוטחו דברים קשים, שבמבט ראשון קשה לכנותם ברכה. תמצות נושאי הברכות מעלה
יעקב שוכב על המיטה לפני מותו וקורא לבניו כדי להגיד להם את אשר יקרה אותם באחרית הימים. היינו מצפים שבשלב זה של חייו ייתן יעקב
חייו של יעקב אבינו היו מלאי משברים. עוד בהיותו ברחם אמו, נאלץ להתמודד ולהיאבק מול אחיו עשיו, ומאז ועד יומו האחרון עבר טלטלות ועמד פעם
רק אנחנו, הקוראים, יודעים את כל זוויות הסיפור. רק בתוכנו הספקות מותרים ואנחנו רוצים לקפוץ מהכסא באמצע קריאת התורה ולצעוק לאחים: "זה הוא! השליט מצרים
אחיי יוסף חוששים שלאחר מות יעקב אביהם יוסף יתנכל אליהם ומספרים ליוסף סיפור שלכאורה לא היה ולא נברא, ובעצם משקרים שיעקב ציווה: "אָנָּא שָׂא נָא
בסופן של ברכות יעקב לבניו, מסכמת התורה: "וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם". המדרש (בראשית רבה צז) שם לב
פרשתנו, החותמת את ספר בראשית, עוסקת בימיו האחרונים של יעקב כחותם דור האבות ובברכותיו לבניו שיהוו את דור הבנים בהמשך ההיסטוריה. זאת ועוד, הוא חותם
זהירות רבה נדרשת מאיתנו בבואנו לדון בדברי חכמים תמוהים אחת מן הדרשות המעלות תמיהה טוענת כי "יעקב אבינו לא מת". המקור לה במסכת תענית: "רב
