ויקהל משה
הרב אלעזר אהרנסון, ראש ישיבת חולון מדוע צריך משה רבינו להקהיל את העם כאשר הוא משמיע להם את הציווי על השבת, דבר שלא מצאנו במצוות
הרב אלעזר אהרנסון, ראש ישיבת חולון מדוע צריך משה רבינו להקהיל את העם כאשר הוא משמיע להם את הציווי על השבת, דבר שלא מצאנו במצוות
הדין והחשבון שמוסר משה רבינו עם סיום חתימת המשכן חייב להפוך להיות מורה דרך לדורות. אף שמדובר במשה רבנו שלו היה רוצה היה יכול ליטול
איתן פינקלשטיין אמר הקב"ה למשה… אני רואה אותם שאחר שאבוא לסיני ליתן להם את התורה ואני חוזר בטטראמילין שלי (טטרא=ארבע, מילין=חיות מרכבה), שהן מתבוננין בו
הרב אלעזר אהרנסון, ראש ישיבת ההסדר חולון בתורה לא מופיע הציווי לקדש ידיים ורגליים, אלא לרחוץ אותם: "ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם"

במוקדה של פרשת העגל ניצבת קריאתו של הקב"ה: "וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם" (לג, יט). "חן" זה ניתן להתפרש הן על דרך

אחד התיאורים הנשגבים ביותר, תיאור הנפלא מהשגת בני אנוש, מצוי בפרשתנו, בשיח שבין משה רבינו לקב"ה. אגב מחילתו של הקב"ה על חטאי ישראל, מתעורר רצון
הנימוק בו "שכנע" משה רבינו את הקב"ה לא לפגוע בעם ישראל בעקבות חטא העגל הוא נימוק המופיע כמה פעמים בכתבי הקודש: "וַיְחַל משֶׁה אֶת פְּנֵי
מנורת הזהב הטהור במשכן ובמקדש היתה ללא ספק אחד הכלים המסובכים ביותר לעשייה. שתי סיבות מרכזיות לכך. האחד – הציווי על היותה מקשה, כלומר, בניגוד

ה"תרומה" – ההתנדבות, הייתה מאז ומתמיד אחד המאפיינים המרכזיים בעולמה של החברה היהודית. מאות ואלפי הגמ"חים המצויים בחברה הדתית יעידו על כך: למן מוצץ ושרוך
הרב אלעזר אהרנסון, ראש ישיבת ההסדר חולון קודם שמצווה הקב"ה את ישראל לבנות את המשכן, הוא פותח בקריאה לתרום למלאכת המשכן: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה