עו"ד דוד קורצווייל
במדרש רבה ( נב' אות ב') מובא, שכמשה פנה לעם לאיסוף תרומות למשכן, ליצני ישראל, (כלשון המדרש), הטילו ספק ולא האמינו כי במשכן שמשה מקים תשרה השכינה. המדרש מספר כי למעשה חלפו מספר חודשים מעת סיום בניית המשכן וכשירותו לפעילות ועד למועד שהקב"ה קבע כתחילת פעילותו ולהשראת שכינתו. בפער הזמן הזה, שבין סיום הבניה ועד למועד השראת השכינה, היו מליצין אחרי משה ומתריסים כלפיו-" הרי המשכן כבר נעשה ואם כן איה השכינה"?!
המדרש מתחבט בשאלה מדוע לא שרתה השכינה מייד בתום בניית המשכן אלא רק כעבור זמן ?(דבר המתרחש רק בפרשת פקודי). המדרש מתרץ, כי הקב"ה רצה להצמיד את הקמת המשכן והשראת שכינתו למועד לידתו של יצחק. שאלת הזיקה שבין הדברים (לידת יצחק ומועד השראת השכינה במשכן) היא מושא לדרשות אך אינה ברורה ותמוהה כשלעצמה. נבקש איפוא להציע הסבר אחר לעיכוב בהשראת השכינה.
על הפסוק "והביטו אחרי משה" מובאות במדרש רבה שתי דעות: רב יוחנן אמר " שהיו אומרים אשרי יולדתו של זה ומה הוא רואה בו כל ימיו הקב"ה מדבר עמו, כל ימיו הוא מושלם לקב"ה זהו והביטו אחרי משה". רב חמא אמר ש"אדם אמר לחברו ראה את צווארו של בן עמרם כמה הוא שמן כל זה ממה שלקח משלנו. וחברו משיב לו, אדם ששלט על מלאכת המשכן אין אתה מבקש שיהא עשיר?! "
על פי דברי רב חמא, היו בעם שריננו אחר משה וסברו שהוא מעל ולקח לעצמו מכספי תרומת המשכן. המדרש מספר כי רינונים אלו נפסקו רק כשמשה שמע זאת ואמר "אלה פקודי המשכן" ועשה בדיקה פומבית של כל התרומות וההשקעות שהיו במשכן. בדיקה זאת הוכיחה כי משה לא נטל לידיו דבר ואז אומר המדרש "אותה שעה נתפייסו כל ישראל על מלאכת המשכן. מי גרם לו על ידי שישב ופייסן, הוי אלה פקודי המשכן…".
מהמדרש עולה, כי המניין והבדיקה שבוצעו ע"י משה בפרשת פקודי, הם אלו שהפיסו את דעת כל המרננים ויצרו תמימות דעים בין כולם בטוהר מידותיו של משה. כך גם הסתיימו כל חילוקי הדעות על טיבו של משה ובלשון המדרש "אותה שעה נתפייסו כל ישראל". יתכן וזהו ההסבר לעיתוי השראת השכינה במשכן שארעה רק לאחר 'אלו פקודי המשכן'. שכן, כל עוד יש בעם מחלוקות, רינונים וחשדות שווא בין אדם לחברו, אין השכינה ראויה לשרות במשכן. אולם, מרגע ש"נתפייסו כל ישראל", שרתה השכינה. הסבר זה עולה בקנה אחד עם מוטיב מרכזי החוזר בדברי הנביאים ובחז"ל על הצורך בהקפדה על 'בין אדם לחברו', שהנו תנאי מוקדם והכרחי לקיומו של 'בין ישראל למקום' ולהשראתה של השכינה. נמצא אם כן כי כשם שמקדש שני נחרב על שנאת חינם כך 'משכן ראשון' לא הוקם כל עוד לא "נתפייסו כל ישראל". האר"י התקין לומר לפני כל תפילה "הריני מקבל על עצמי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך". רבים תהו למה תוקן הדבר להאמר דוקא לפני התפילה. אם נבין שאהבה ורעות בין אדם לחבירו הנה תשתית נדרשת להשראת שכינה, נבין בכך גם את תקנת האר"י שבחר בנוסח שיאפשר השראת שכינה בתפילתו של האדם ולכן נוסח זה קודם לתפילה עצמה.
לע"נ בננו טל צבי קורצווייל וחבריו, ערן פיקאר, אריק קרוגליאק, אשר מרקוס ואריאל זאנה הי"ד שנהרגו בפיגוע הטרור במכינה הקדם-צבאית בעצמונה כד' אדר תשס"ב
