מערכת שבתוןהרב חגי גרוס
ראש ישיבת אמי"ת כפר גנים פתח תקווה
בשנות ה-80 של המאה ה-20 התפתחה במשרד החינוך תאוריה לפיה יש לעודד אינטגרציה בין תלמידים הבאים מבתים מבוססים כלכלית וחינוכית ובין תלמידים הבאים מבתים המוגדרים בתי מצוקה. הפיילוט נעשה בעיר תל אביב בה שולבו נערים מדרום תל אביב במוסדות החינוך של צפון תל אביב המבוסס. הרעיון הוא פשוט , הנערים בעלי היכולת הגבוהה ישמשו מודל וימשכו למעלה את מעוטי היכולת וכך יצומצמו הפערים החברתיים והחינוכיים הקיימים בחברה הישראלית.
לדעת רבים הרעיון נכשל, בפועל לא נוצרו חברויות אמיתיות ולעיתים אף הועמקו הפערים בתוך אותו מוסד חינוכי. האם אין מקום לרעיון האינטגרציה ? האם אין יכולת לאנשים שונים להשפיע האחד על השני?
דומה כי הכישלון נבע מתפיסה ראשונית מוטעית. ברגע שהרעיון היה שיש מעמד חזק ומעמד חלש והחזק אמור להשפיע או לסחוף אחריו את החלש הרעיון נועד לכישלון. הגישה הנכונה והאמיתית היא להאמין שיש לכל אחד חוזקות משלו, לכל נער או תלמיד יש תחומים בהם הוא יכול להשפיע על השני , רק כך השילוב יהיה אמיתי ויבוא ממקום של שויון ולא ממקום של נחיתות ,למרות נקודת הפתיחה הלא שוה.
המקור לרעיון הזה נמצא כבר בפרשת השבוע שלנו פרשת ויקהל. את הניצוח על מלאכת המשכן קיבל בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. בצלאל על פי התורה ניחן ביכולות נדירות ועליו אומר הכתוב "
וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה:
(לא) וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה:" כלומר מדובר על אומן מחונן אשר ניחן ברוח אלוקים. בצלאל היה משבט יהודה השבט המיוחס ביותר בעם ישראל ממנו יצאה כידוע המלוכה.
יחד עם בצלאל צירף הקב"ה גם נציג משבט דן אהליאב בן אחיסמך למטה דן.
" וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן:"מה פשר השילוב הזה בין השנים ומדוע נבחר דוקא אהליאב אשר לגביו לא צויין שום דבר יוצא דופן ? מדוע נבחר דווקא שבט דן ? על כך עונה המדרש " שלא היה ירוד בכל השבטים משבט דן וכתיב לאחרונה יסעו לדגליהם (במדבר ב' ל"א) ואעפ"כ השוה הקב"ה דן ליהודה במלאכת המשכן שנאמר ראה קראתי בשם בצלאל וגו' (שמות ל"א ב'), ואני הנה נתתי את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובמלאכת בית המקדש, שלמה היה מיהודה וחירם מדן. וכן במשיח אביו מיהודה ואמו מדן, שלכך נקרא יהודה ודן גור אריה שהמשיח יוצא מבין שניהם."
נשים לב לאינטגרציה של התורה, אמנם נקודות ההתחלה אינן שוות, יש את שבט יהודה אשר נחשב מיוחס ולצידו שבט דן אשר נחשב הירוד מבין השבטים אולם בפועל מעמדו של בצלאל ומעמדו של אוהליאב היה שווה "השווה הקב"ה דן ליהודה במלאכת המשכן …" אין כאן עדיפים יותר ועדיפים פחות יש כאן תרומה משותפת של שני האנשים בצורה שווה, כך גם היה בימי שלמה וכך עתיד להיות בע"ה בימות המשיח.
כך נוצר מצב בו כל אחד מרגיש חלק, כל אחד מרגיש שייך, כל אחד מרגיש שהוא יכול לתרום לחברה בצורה שווה.
המסר החינוכי הוא מסר לחיים, לכל אחד יש נקודות חוזק, כל אחד מצויין במשהו, כל אחד יכול לתרום מיכולותיו ומכשרונותיו למרות שלכאורה נקודת הפתיחה אינה שווה.
האינטגרציה החינוכית החלה אם כן בתוכנית אלוקית כבר בבניית המשכן ועתידה בע"ה להימשך על פי המדרש הנ"ל עד לביאת המשיח אז יוסרו המחיצות והמשיח אשר אמור לאחד את עם ישראל כולו יהיה מזרע יהודה ומזרע דן יחד דבר המביע אחדות ושלמות של העם כולו.
(ויקהל פקודי תשעב)
