כל המאמרים במדור שמות

במה זכה פסוק שנראה טכני לחלוטין- "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו", להיות הפסוק החותם את פרשת יתרו שבה מצויים עשרת

המדרש מגלה שבקריעת ים סוף מלאכי השרת תמהו מה ההבדל בין העמים, שבזכותו ניצל עם ישראל בעוד המצרים טבעו. בעל ה'כלי יקר' (שמות יד כב)

אורה הגדול של שירת הים, הניצבת במרכז הפרשה, דחק מעט לשוליה – גם במישור הטקסטואלי, לסוף הפרשה, גם במישור התודעתי – את פרשת המלחמה בעמלק,

יש דברים בחיים שאין בהם קיצורי דרך, ושצריך לעבור אותם ובהם באופן מסודר שלב אחרי שלב, בלי דילוגים ובלי מניפולציות. בחיים צריך לסנכרן בין הרגש

מטרת גאולת מצרים, 'אם הגאולות', הייתה להגשים את הבטחת ד' לאבות, מה שקרוי בפינו – "כִּ֧י אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם" (בראשית י"ג,

בשלושה ניסיונות התנסו בני ישראל במן שקיבלו במדבר: הראשון – לאסוף בכל יום רק את כמות הצריכה האישית-משפחתית של אותו יום: "לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי

עמוד ענן מלווה את עם ישראל בלכתו ביום ועמוד אש, בלילה: "וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת,

אין קתרזיס יותר מפואר מיציאה משעבוד לחירות. כל סרט טוב ומשובח יגיש בפינלה שלו קריעת ים סוף מתוזמרת היטב, מלאה בפירוטכניקה מרשימה וסאונדטראק מרגש עד

הקב"ה הניח פיתיון לפתחו של פרעה בכדי להביאו אל שדה הקטל, אל הים. הפיתיון היה בצו האלוקי: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי