"וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד" מי ומתי המציא את הלחם? אנחנו לא באמת יודעים. כפי הנראה ציידים ולקטים נהגו לאכול דגנים שמצאו. הגרעינים
פרשת תרומה עוסקת באחת משלוש התרומות שהרימו ישראל בעת הקמת המשכן: "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו
פעמיים באותו פסוק חוזרת התורה על צמד המילים- 'אַחֲרֵי רַבִּים': "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת". בפשט הדברים,
את האיסור לשקר התורה מצווה בלשון ייחודית- "מדבר שקר תרחק". מפורסם הפירוש שמדגיש את חומרתו של השקר עד כדי שיש להתרחק ממנו. כפי שמצינו בלשונו
פרשת משפטים, והכותרת שבראשה – "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", שאותו דרשו חכמים: "ולא לפני ערכאות של עכו"ם", מציבה לפנינו אתגר של קבע. שילוב עקרונות
להלכה היהודית דיכוטומיה מובנית ואינהרנטית. היא מהווה ביטוי מעשי-ארצי במציאות האנושית של עולם ערכים אלוקי הנובעת כולה מן התובנה הבסיסית של 'עולם חסד יבנה'. האמירה
"למי, למי יש יותר כבוד?” שאל דן אלמגור בשיר ששובץ במחזמר 'קזבלן'. אכן כבוד בסיסי הוא מצרך חיוני, על אף שהוא בלתי נראה, לא קונים
פרשת משפטים עוסקת בפיצויי נזיקין שצריך אדם לשלם לחברו. עיון בפסוקים מצביע על שיטות גבייה שונות ביחס לסוגי נזקים שונים. מי ששילח את בהמתו וביער
הפרשה עוסקת בדיני נזיקין וחבלות, המנוסחים כמשפטי תנאי ולאחריהם משפטי תוצאה. משפטי התנאי מגדירים את המקרה המיוחד ומגבילים אותו ביחס לאחרים. משפטי התוצאה מגדירים את
ההפטרה אותה נקרא השבת עוסקת בבדק הבית (בית המקדש) ואיסוף כספים לשם כך. פסוק מעניין צד את ליבי והזכיר לי פולמוס מראשית ימיה של המדינה,
