
אין שום ייאוש בעולם כלל
בימים אלה, שבה המגפה ממשיכה להכות בנו בכל עוז, חשים רבים עצמם כ"מצורעים". החולים שבינינו, צריכים להיסגר בביתם או לנדוד בעל כורחם ל"בתי מלון של

בימים אלה, שבה המגפה ממשיכה להכות בנו בכל עוז, חשים רבים עצמם כ"מצורעים". החולים שבינינו, צריכים להיסגר בביתם או לנדוד בעל כורחם ל"בתי מלון של

לפני מספר שבועות התכנסו בכנסת ישראל בירושלים עשרות אנשים כדי לדון במעמד השבת בחברה הישראלית. היו שם נציגים מכל המגזרים (או כמעט): דתיים וחילוניים, בני

כשאר פרשיות המשכן, עמוסה פרשת תצווה בפרטים ופרטי פרטים. זר כי ייקלע לבית הכנסת, עשוי לחשוב שהגיע בטעות לשיעור בבית ספר "שנקר". גזירה ותפירה, צביעה

כשאר פרשיות המשכן, עמוסה פרשת תצווה בפרטים ופרטי פרטים. זר כי ייקלע לבית הכנסת, עשוי לחשוב שהגיע בטעות לשיעור בבית ספר "שנקר". גזירה ותפירה, צביעה

ה"תרומה" – ההתנדבות, הייתה מאז ומתמיד אחד המאפיינים המרכזיים בעולמה של החברה היהודית. מאות ואלפי הגמ"חים המצויים בחברה הדתית יעידו על כך: למן מוצץ ושרוך

מאסר עולם הוא עונש החובה המוטל על רוצח בישראל. אכן, ברובם המכריע של המקרים קוצב נשיא המדינה את תקופת המאסר ומעמידה על 25 שנה. היה

בספר משלי מובא לימוד מרתק על אודות דרכי ההנהגה הנכונה לאדם שמבקש למצוא לעצמו נתיב בריא וחכם בחיים (משלי ו, ו-יא): "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל

כל המעיין בעשרת הדיברות, שרבים רואים בהם "עיקר העיקרים" של תורת ישראל (עד כדי כך, שבתקופת חז"ל ביקשו לקבוע קריאתם בתפילה בכל יום), יבחין על

מעשה ביהודי שהגיע לארץ מרוסיה בתקופת הקומוניזם. "איך היה האוכל ברוסיה"?, נשאל. "לא יכולתי להתלונן". "ואיך הייתה העבודה?". "ממש לא יכולתי להתלונן". "ואיך הייתה המשכורת?".

פרשת השבוע מזמנת לנו מפגש שבועי, מאתגר, מעורר חשיבה ומחולל השראה, עם שאלות יסוד המנסרות בחלל עולמנו. אחת מהן, עוברת כחוט השני בפרשת שמות. זוהי