ליאורה מינקה, יו"ר תנועת האישה הדתית-לאומית "אמונה" שני מִפקדים מתועדים בחומש הפקודים, ו- 38 שנים מפרידות ביניהם; בין המִפקד שבפתח ספר במדבר (א', א') "בְּאֶחָד
פרשת במדבר פותחת בציווי ה' אל משה לפקוד את ישראל, הפותח במילים (במדבר א', א'): "וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ
לכל ארץ יש מדבר שקדם לה. לכל חירות – דרך שהובילה אליה. קריאת אחד מחמשת חומשי התורה על שם המדבר, אינה רק נקודת ציון טכנית,
עם תחילתו של ספר במדבר אנו קוראים פרטים רבים על מנייני ומפקדי בני ישראל, על המשימות השונות שהוטלו על כתפי הפלגים השונים של שבט לוי,
בארץ ישראל לא קם העם היהודי. העם היהודי קם בתהליך ארוך, שהחל בארץ מצרים, ובא לידי ביטוי בעשיית הפסח, שהיא תחילת כריתת הברית שבין עם
ספר במדבר מקיף את רובה המוחלט של תקופת השהות במדבר, מחודש אייר של השנה השנייה ליציאת ממצרים ועד לערב הכניסה לארץ. לכתחילה, השהות במדבר הייתה
משחר ההיסטוריה האנושית ועד ימינו, כמעט בכל התרבויות, הייחוס המשפחתי הלך אחר האב. היהדות אינה יוצאת מהכלל, וכך מצינו בפרשת השבוע את העדות לכך: "שְׂאוּ
הפרק הראשון של ספר במדבר מוקדש למניין השבטים בשנה השנייה לצאתם של ישראל ממצרים. כל המתבונן יראה בנקל שמנייני השבטים כולם מעוגלים למאות, בעוד שבט
הפטרת "במדבר", הלקוחה מספר הושע, קשה לקריאה. תחילתה מזמינה: "והיה מספר בני ישראל כחול הים…", סופה כובש: "וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'". אך תוכה
חודש אייר הינו חודש שקט וצנוע. קשה לו להתבלט בין ניסן ופסח לבין סיון וקבלת התורה. הוא מתנחם בהיותו בדמדומי האביב, לפני חומו של הקיץ.
