
יעוד וקדושה מתוך אחדות
פרשת 'אחרי מות קדושים' נקראת בעיצומן של ימי ספירת העומר. בשבוע שחלף סערו הרוחות סביב האופן בו יש להתנהל ביום הזכרון לחללי צה"ל, ולשימור כבודם.

פרשת 'אחרי מות קדושים' נקראת בעיצומן של ימי ספירת העומר. בשבוע שחלף סערו הרוחות סביב האופן בו יש להתנהל ביום הזכרון לחללי צה"ל, ולשימור כבודם.

יום הזכרון ויום העצמאות השבעים וחמש, מתחברים עם פרשת השבוע תזריע-מצורע ועם ראש חודש אייר שחל בשבת. השנה, בהתקרב יום הזכרון ויום העצמאות, מהולה התכונה

ה'עיתוי הנכון' של כל פעולה הוא מרכיב חשוב ביותר בהתנהלות האנושית, של היחיד ושל הציבור. בעבר ובהווה. בכל תכנית פעולה, בעשייה ובניהול תהליכים. בראש ובראשונה

בשבוע שעבר התגייס מחזור נוסף של תלמידי ישיבתנו לצה"ל, לגולני, שריון, מודיעין ופרמדיקים קרביים. ביציאה מהבקו"ם נמצא מאהל מחאה של ארגון 'אחים לנשק' (אנשים בגיל

חובה 'לקרוא בקול', להשמיע דעה, ולהציגה גם ברחובות ובכיכר העיר, בצורה דמוקרטית, מתוך אחווה, וללא הפרת הסדר הציבורי השבוע התפרסם שהפרקליטה הצבאית הראשית קבעה, שההפגנות

יום רביעי, מוצאי 'פורים דמוקפין', בירושלים. מנסים לצאת מהעיר בדרך הביתה. הכבישים פקוקים, אוטובוסים רבים צפופים, עמוסים במאות אלפים שבאו לחגוג את הפורים הירושלמי המיוחד.

חז"ל ביארו שמי שהוביל את 'מעשה העגל' היו ה'ערב רב' שהצטרפו לעם ישראל ביציאת מצרים זמן של משבר לאומי, הוא זמנה של מנהיגות. של דמות

התרבות הנרטיבית של העידן הפוסט מודרני, אינה רואה את עצמה מחויבת לאמת אובייקטיבית. מבחינתה די ב'אמת לשעתה'. מאידך גיסא, התבונה האנושית מתקשה לקבל חריגה מעקביות

להוציא את צה"ל, מורשת הקרב, וזיכרון הנופלים מתוך הוויכוח הפוליטי 'מכון הראל' הוקם בחיספין בשנת תשנ"ז (1997) לזכר תלמידי, קצין השריון ובן הישיבה, סגן

השיח הציבורי הפוליטי והעסקי בעידן הפוסטמודרני הפך להיות שיח מטרתי ונרטיבי, ולעיתים גם ציני וחסר עכבות. הגופים השונים מפעילים בו לא פעם כלי יח"צ ועיצוב