כל המאמרים במדור מועדים

הנביא ישעיה מתנבא על בניינה של העיר ירושלים, ומתאר את ריצופה באבנים טובות: "ושמתי כדכד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ" (ישעיה נ"ד,

ההכנות להילולת ל"ג בעומר במירון בעיצומן, ובעוד ימים אחדים יפקדו רבים את קבר הרשב"י, בתמימות, בחמימות ובהתלהבות. אל ההילולא ששורשיה זוהרים בקדושה, השתרבבו בשנים האחרונות

הגמ' שבת (פח, א) מתארת תיאור פנטסטי של מתן תורה: " 'ויתיצבו בתחתית ההר' – אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש

מעשה באדם שנכנס לבית מדרשו של רבי מרדכי הכהן, איש ירושלים, בעת התפילה. שהה כמה ששהה, פשט את ידו וקיבל נדבה הגונה. משיצא, לחש מישהו

" 'ויחן שם ישראל נגד ההר' – להלן 'ויסעו בני ישראל', 'ויחנו בני ישראל' – נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת. וכאן הוא אומר 'ויחן שם' –

בגמרא במסכת שבת (פו, ב-פז, א) אנו מוצאים סוגיה העוסקת בתיאור השבוע המופלא אשר עבר על בני ישראל לפני קבלת התורה במעמד הר סיני. מובן

"וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת" (שמואל א' י"ז, ד) – "אִישׁ הַבֵּנַיִם" – שר צבא שנולד מבין שתי משפחות: מן שמשון והוא

שלשה מוטיבים מוסיקאליים מייחדים את חג השבועות – חג מתן תורה. הראשון שבהם הוא "ניגון האקדמות" המיוחד והוא במקור מושר בחג זה בלבד. מעניין הוא

מגילת רות היא אחד הטקסטים הידועים ביותר. הנוף הנשקף ממנה הוא אידילי למדי. שדות תבואה הנעה ברוח בימי קציר שעורים. פגישה מרגשת על הגורן בליל

הרב רונן נויבירט בשבוע הקרוב, עתידים אנו לחגוג את חגה של ירושלים – "יום ירושלים". לפני ארבעים ואחד שנים, זכינו לחזות באיחודה של עיר הנצח.