כל המאמרים במדור מועדים

למרות שאין לכך אזכור מפורש בכתובים, חג השבועות נתקדש במסורת ישראל, מימים ימימה, כחג מתן תורה. רבבות אנשים, נערים וזקנים, גברים ונשים, ישראלים ובני הגולה,

עולם תלמוד התורה עבר מהפכה עצומה בשנים האחרונות בציבור הציוני דתי. אותו מהלך שהחל עם הקמת עולם הישיבות, המכינות, המדרשות לבנות ומסגרות לימוד אחרות, לא

1 – שתף את בני הבית בהכנות לליל הסדר. כדאי שתחלק תפקידים מראש. אל תאמר: הכינו דבר תורה לסדר. זה כללי מדי. כדאי להיות מפורט

אם תרצו – הרי זו ההגדה של פסח שיותר מכל טקסט אחר מבטאת, בבהירות ובתמצית, את תורת החינוך היהודי על רגל אחת. "וכן הבן שואל".

בין ארבעת ראשי השנים שנקבעו במורשת ישראל, ודומה שתופעה יחידה היא בעולם, קובעת המשנה במסכת ראש השנה את יום ט"ו בשבט כ"ראש השנה לאילן". יום

ט"ו בשבט אינו חג הנטיעות. אם היינו צריכים לקבוע את חג הנטיעות, היינו בוחרים בתאריך שהוא המרוחק ביותר מ-ט"ו בשבט, ונמצא בדיוק בחצי השני של

פרשת השבוע, כמו גם חג החנוכה שמשתלב בה, יכולים ללמדנו פרק מאלף במעשה אבות ובנים. ראשית הפרשה מדגישה: “אלה תולדות יעקב – יוסף". ללמדנו שכל

שלוש סיבות מרכזיות עומדות בבסיס הדלקת נרות חנוכה. ראשונה בהן היא הדלקת הנרות המציינת את השמחה הגדולה על הניצחון, "ואחר כך באו בניך לדביר ביתך…והדליקו

"מעשה ברבי ינאי שהיה מהלך בדרך. פגע בו אדם אחד שהיה משופע [=עשיר] ביותר. אמר לו רבי ינאי: יתכבד רבי ויתארח בביתי. אמר לו [=האורח]:

אין כמו חול המועד לבטא את הייחודיות שיש באותו מקף מחבר. הציונות הדתית כולה מבוססת על מקף זה: ישיבות-הסדר, דתי-לאומי, הקיבוץ-הדתי, תורה-ועבודה ודומיהם, הם נשמת