כל המאמרים במדור מועדים

נתן שרנסקי ישב פעם עם חבר לארוחה. "בים יש מיליון דגים", שאל את חברו, אתה יודע למה דווקא הדג הזה, מכל הדגים שבעולם, מונח כאן

כשם שלכל שבת יש מוצאי שבת, כך גם לכל פורים יש מוצאי פורים. התופעה מוכרת וידועה. במוצאי החג מתמלא הבית בממתקים ושוקולדים. עכשיו מתחילה משימה

בשבת הבאה, שבת זכור, תתגלע המחלוקת, בה"א הידיעה, המפלגת את קהילות אשכנז: כיצד יש לקרוא את המלים "זכר עמלק" שבפרשת זכור. האם לקרוא 'זכר' כפי

היה השבוע עצוב ומרתק בו זמנית, לשמוע שני ראיונות עם שני רבנים מפריז המכהנים כרבני קהילות, לאחר מתקפות הטרור שם. שניהם נשאלו על המצב בקרב

עומדים אנו בסיומו של חג הפורים. חג עתיר הזדמנויות של הסוואה וגילוי. פרשת השבוע, "כי תישא", מזמנת לנו מסר רלבנטי מתמיד, כמו גם הצצה אל

במגילת אסתר נאמר שימי הפורים נקבעו "… לעשות אותם ימי משתה ושמחה, ומשלח מנות איש לרעהו, ומתנות לאביונים" (אסתר פ' ט' פס' כ"ב), אך בכתוב

"וזכרם לא יסוף מזרעם" הרב שלמה שושן, חבר בית הדין הרבני ראש הישיבה וגרעין קרן קהילות – בית שאן על פורים שנתפס לפעמים במבט שטחי

"…אמר הקב"ה: מכל הקרבנות שאתם מקריבין אין חביב עלי כקטרת: תדע שכל הקרבנות כולן לצרכיהן של ישראל, כיצד ? החטאת הייתה באה על החטא, והאשם

אני מתאר לעצמי שאני לא היחיד שהתבלבל תמיד במילים של שירו המפורסם של אברהם צבי אידלסון- 'הבה נגילה'. המילים המקוריות הן 'עורו אחים בלב שמח',

בעולמה של יהדות, זכה חג הפורים למקום מכובד. מצווֹת היום – מקרא מגילה, משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים – לצד המנהגים הרבים כגון השכרות