מערכת שבתוןהרב יהודה דרעי
הרב הראשי וראב"ד באר-שבע
ביום שלישי הבעל"ט יחגוג עם ישראל את יומא דהילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי . וכך שנינו במסכת שבת:"כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו:עתידה תורה שתשכח מישראל. רבי שמעון בר יוחאי אומר חס ושלום שתשכח תורה מישראל שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו" הבטחה זו שיצאה מפיו של רשב"י לא בכדי יצאה, שהרי הוא אשר מימש בעצמו יותר אדם אחר את קיום המצוה שאנו מזכירים פעמיים בכל יום ועוד פעם בשכבנו לישון "וששנתם לבניך". בלמדו במערה שלש עשרה שנה עם בנו הקדוש רבי אליעזר. עש ששניהם נחשבים בחטיבה אחת . וביום ההילולא של רשב"י בל"ג בעומר פוקדים רבבות אלפי ישראל את הציונים הקדושים של שניהם במירון.
וכך אמר רשב"י:"ראיתי בני עליה והם מועטין,אם אלף הן אני ובני מהן.אם מאה הן אני ובני מהן,אם שנים הן אני ובני הן".וכבר דקדקו המפרשים מדוע לא המשיך רשב"י ואמר אם אחד אני הוא ,כפי שאמר "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה". אך דוקא בדבריו אלו נמצא הפתרון. שהרי שם ממשיך רשב"י ואומר "ואלמלא בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו".הרי לפנינו שגדולה זכות האב כשבנו עמו יותר מכל זכויותיו עשרת מונים. שכן בלעדי אליעזר יש בכח רשב"י לפטור מן הדין "רק" את בני דורו, אולם עם אליעזר בנו יש בכוחו לפטור גם את כל הדורות שקדמו לו.
וכך מספרת הגמרא על רבי יוסי נכדו של רשב"י בנו של רבי אליעזר:פעם הזדמן רבינו הקדוש לעירו של רבי אליעזר, ושאל את אנשי המקום האם השאיר רבי אליעזר בן אחריו? השיבו לו אכן כן,אך הוא אינו מתנהג כראוי. מיד ביקש רבי להביאו לפניו,וכשבא הסמיכו בסמיכת חכמים,ומסרו לדודו שילמדו תורה. ופירש רש"י שרבי סמך את הנער שהגיע זה עתה ללמוד תורה בסמיכת חכמים, כדי לעודדו להתמסר ללימוד התורה. ואכן עשה חיל בלימודיו עד שקרא עליו רבינו הקדוש:"פרי צדיק עץ חיים זה רבי יוסי ברבי אלעזר ברבי שמעון". וכשנפטר הביאוהו לקבורה במערה בה נטמנו אבותיו, עמד שם נחש כרוך סביב המערה ולא הניח להם לקברו שם ,אמרו לנחש פתח פיך ויכנס בן אצל אביו,ולא פתח להם. יצאה בת קול ואמרה לא מפני שזה גדול מזה, אלא זה היה בצער מערה וזה לא היה בצער מערה.
הנה כי כן זכה רבי יוסי להתעלות למדרגה רמה ונשגבה השוה ממש למדרגת אבותיו הקדושים רשב"י ורבי אליעזר.אלא שבגלל שלא נצטער עמם שלוש עשרה שנה במערה לא ניתן לקבורה עמהם.
והנה הרהיב עוז רבינו הקדוש להכתיר את רבי יוסי עוד בטרם התחיל בלימודיו,משום שהיה בטוח בהבטחת זקנו רשב"י אשר הבטיח "כי לא תשכח מפי זרעו" כלומר שרבי יוסי זכה להתעלות בשל היותו פרי צדיק –רבי אליעזר, אשר מקורו בעץ חיים –רשב"י.
מכאן תוכחת מוסר לנו שעל אף שכל אחד עמל בתורה לעצמו ומשקיע בה את כל זמנו ומרצו, אל לו להזניח את הלימוד עם בניו בכל עת מצוא, בשבתות ובחופשים. שהרי גם האב עצמו מתעצם ומשתבח בלימודו עם בנו מכח ברא מזכה אבא. ואפשר שלכן נקבע מנהג החלאקה-התגלחת הראשונה" של המוני ילדי בית ישראל ביום זה ל"ג בעומר- יומא דהילולא דרשב"י על ציונו הקדוש במירון-להורות כי ניתן דגש ושימת לב לחינוך הפעוטות כבר בתחילת דרכם במסילה העולה בית אל כבעל ההילולא הקדוש רשב"י שהשקיע בבנו רבי אליעזר, ואז הובטח לו שתתקיים בנו הבטחתו "כי לא תשכח מפי זרעו"-לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות זרע ברך ה', אמן ואמן.
(אמור תשסט)
