הרב בנימין מונק, מנהל ביה"ס לחזנות ירושליםעשיר הוא חג הפסח בפיוטיו שיריו וניגוניו. החל מן ההלל בערבית ראשונה של החג ועד לשירת הים בשביעי של פסח, הרינה והזמרה אינם פוסקים כמעט לרגע. פרקי ההלל כולם וכמובן פסוקי "בצאת ישראל ממצרים" המתארים את יציאת מצרים זכו להלחנות רבות וידועות החל מחצרות החסידים כמו חסידות גור ואחרים ועד לחזנים נודעים כיוסל'ה רוזנבלט משה גנשוף ועוד רבים אחרים. לחנים רבים ונפלאים נכתבו ל"הגדה של פסח" ורבים מהם נהפכו לנכסי צאן ברזל במוסיקה היהודית. כך "דיינו" ו "כי לו נאה" של משפחת מלבסקי, "שהחיינו" של מכטנברג, והרבה לחנים שנשתכח שם יוצרם כגון "חסל סידור פסח" ואחרים. המוטיב או המנגינה העתיקה ביותר הידועה במסורת אשכנז לניגוני החג היא המנגינה המיוחסת לרבי ישעיהו הלוי הורוויץ "השל"ה הקדוש": – "אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב". רבים מיוצאי גרמניה שרים ניגון זה בגרמנית בקריאת ההגדה והוא נקרא "טמפל שירה". החזנים ובעלי התפילה הפכו את הניגון הזה למוטיב חוזר בתפילות החג כמו בפסוקי ההלל: "הודו לה' כי טוב" ו- "אנא ה' הושיעה נא". חזנים אחרים שילבו ניגון זה בהכרזת החודש במילים "ראש חודש ניסן יהיה ביום…" או ב"יחדשהו הקדוש ברוך הוא וכן הלאה. הרעיון לשלב ניגון ממוטיב החג הקרב הוא עתיק וכך נוהגים הכל לפני תשעה באב לשלב את מוטיב "איכה" בפסוקים שונים כמו "איכה אשא לבדי" בקריאת התורה לפני ט' באב, ובמגילת אסתר בפסוקים המזכירים את חורבן הבית או ענייני צער כמו "אבל גדול ליהודים" וכדומה.
ב"הגדה" התקבל בכל תפוצות ישראל הלחן הידוע של "מה נשתנה" ומן הסתם אין בית בישראל שאיננו מכיר ושר את הנעימה הזו שאין ברור מי הלחינה, אך לפני מספר שנים שמענו מעל גלי האתר על אדם הטוען שבידו הוכחות כי סבו הוא המלחין לנעימה המפורסמת… למען הדיוק בנקודה זו נאמר שאכן ישנם גם לחנים נוספים לארבע הקושיות, וישנם אף כאלו שדווקא מחנכים את הדרדקים הצעירים שלא לשיר אותם אלא לומר אותם ב – "ניגון הגמרא" כדי שהשאלה "תצלצל" כשאלת הבן החכם… אך ניתנה האמת להיאמר כי לחן זה של "מה נשתנה" הוא בהחלט דוגמה לנעימה שנתקבלה כמעט בכל רובדי העם כמעט כמו "מעוז צור" בחנוכה.
מלבד "מה נשתנה" ישנם לחנים נעימות ולחנים רבים מספור במיוחד בחלק השני של ה"הגדה" לאחר הסעודה, כאשר משתתפי ה"סדר" השביעו את רעבונם, הופך שולחן הסדר למעין אירוע של שירה וזמרה כללית. "אחד מי יודע", "ויהי בחצי הלילה" ואחרים. לחנים בעלי אופי עליז ומיוחד נכתבו כמובן ל"חד גדיא" שרבים המתחבטים בפרשנות הפיוט המאד מיוחד הזה. ישנם המסבירים בפשטות כי בעל ההגדה בחר דווקא ברעיון שכזה המרחיב את דמיון הפעוטות כדי להשאיר את המסובים הצעירים ערים עד לסיומו של הסדר… וכך מצטרף הלחן העליז עם השונרא הגדי החוטרא והמיא – להשגת המטרה הנכספת של – "והגדת לבנך ביום ההוא".
מלבד המנגינות הנזכרות משמשת מנגינת ה"טל" – היא התפילה הנאמרת בראשון של פסח – כמוטיב ידוע לחג הפסח – כמו כן טעמי מגילת שיר השירים הנאמרת בשבת חול המועד פסח. הנוסח המיוחד במינו של תפילות "טל" ו"גשם" הוא אחד מהניגונים הנפלאים ביותר שקיימים בנוסח התפילה שלנו ולחנים רבים נוספו גם לפיוטים השונים של התפילה. אחד הידועים שבהם הוא הפרק "טל תן לרצות ארצך" של יוסל'ה רוזנבלט – פרק יפהפה בפני עצמו אך דבר אין לו עם הנוסח הייחודי האמור. לעומתו היצירה הנודעת של לייב גלאנץ לאותו פיוט השכילה לשלב את גאוניותו המוסיקאלית של המלחין יחד עם העושר של הנוסח שכאמור כמעט ואין דומה לו ביופיו, אכן: "זמרה ננעים וקול נרים, בטל".
(צו תשע)
