מתיקות השנה
"כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לד'" – בדברים אלה מלמדת התורה על יחסה למקומו של הדבש
"כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לד'" – בדברים אלה מלמדת התורה על יחסה למקומו של הדבש
אחד הלחנים המוכרים והאהודים ביותר בתפילות הימים הנוראים הוא הפסוק "והביאותים אל הר קודשי". עיון בפרק שבו מופיע פסוק מפורסם
"פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה והיה בשומעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי כי
אתם ניצבים היום כולכם – ברית הנצח בין ריבונו של עולם נכרתה כברית לאומית. אין היא ברית הנוגעת לשכבת עילית
פרשת התוכחה, על כל קללותיה האיומות שיבואו אם לא נשמע בקול ה', "לשמור לעשות את כל מצוותיו וחוקותיו" נשמעת מפחידה,
אחד המתחים הגדולים הקיימים בחברה הדתית בן ימינו נוגע למתח שבין התפישה הדמוקרטית-ליברלית בת ימנו, המעניקה לאוטונומיה של הפרט מעמד
תנו לילדים ללמוד. למעשה אין מדובר עוד בילדים. מדובר בבחורים, שהתחילו השבוע עוד שנה מוצלחת ומבורכת של לימוד בישיבה. הם
חלקים גדולים בעולם בן ימינו נגועים בתיוג חד ממדי: או שאתה חרדי, או שהנך פורק עול מצוות. או שאתה דתי,
יש בידינו לשנות את המציאות. שינוי המציאות הוא פועל יוצא של החשיבות שאנו מייחסים לנושא מסוים, ושל נכונות ההשקעה בו.
לא אחת נראים במחוזותינו אנשים האוכלים לתיאבון, משביעים נפשם במעדני ארץ, בשקט ובשלווה. לפתע, ממלמלים הם משהו בחופזה, מצות אנשים