ארכיון של: י״ד באב ה׳תש״פ (אוגוסט 4, 2020)

לפעמים אני מתגעגע לאינדיאנים הקדומים. אני לא יודע אם האינדיאנים שאני מתגעגע אליהם חיו בפועל, אבל דמותם, כפי שהיא מצטיירת

פרשת ויחי עומדת בסימן של ברכות: ברכת יעקב לבניו, וברכת יעקב לשני נכדיו, אפרים ומנשה. מנהג קדום הוא בישראל, שמידי

אני יכול רק לתאר לעצמי שתקופה של בחירות היא תקופה קשה לקב"ה. כל כך הרבה מחלוקות, מריבות, פילוגים, לשון הרע

אחד המרכיבים של האסטרטגיה הלאומית היא הדמוגרפיה ופיזור האוכלוסין. בתורה קשור מרכיב זה למצות ישוב הארץ. תכנון אסטרטגי זה תלוי

יעקב ויוסף, שלא כאברהם ויצחק, עברו תהליך חניטה טרם הקבורה. בימינו, כאשר מקובל לקבור את המת בפרק הזמן הקצר ביותר

פרשתנו נוגעת בהיבטים רבים ושונים של הממד המקרו – כלכלי, אחד ממרכיבי הקיום של החברה האנושית וגורם השפעה רב עוצמה

הביטוי "החלום ושברו" מופיע במלחמת גדעון עם מדין, כאשר חייל מצבא מדין סיפר את חלומו לרעהו: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת

בימים אלו נוהרים רבים להסתופף בצל אהלו של הצדיק ר' אברהם מתתיהו פרידמן, נכדו של הריזי'נער, בנו של הבן הרביעי

העיקר בחנוכה הם כמובן הנרות. הם המצווה ואליהם אנו מתייחסים כאל קודש. בימים עברו, כשהנר היה כלי קיבול של שמן