ד"ר יצחק קניגסברגהביטוי "החלום ושברו" מופיע במלחמת גדעון עם מדין, כאשר חייל מצבא מדין סיפר את חלומו לרעהו: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת מִסְפַּר הַחֲלוֹם וְאֶת שִׁבְרוֹ וַיִּשְׁתָּחוּ וַיָּשָׁב אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר קוּמוּ כִּי נָתַן ה' בְּיֶדְכֶם אֶת מַחֲנֵה מִדְיָן" (שופטים ז', טו').
רד"ק: ואת שברו – פתרונו כי החלום כמו הדבר החתום והסתום, והפתרון שובר אותו ומגלה אותו.
בימינו יש לביטוי זה משמעות שונה: אידיאל חלומי נשגב שהתנפץ ונשבר, ללא יכולת הגשמה, אל מול מציאות עגומה.
פתרון חלומות היוו מאז ומתמיד אתגר וצורך אנושי: "חלום שלא פורש – כמו איגרת שלא נקראת" (תרגום, ברכות נה',א'). פרשת השבוע מתארת את מאמצי פרעה מלך מצרים למצוא שבר לחלומותיו, על שבע פרות שמנות הנאכלות על ידי שבע פרות רזות, ועל שבע שיבולים מלאות וטובות, הנבלעות על ידי שבע שיבולים שדופות קדים: "וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה". המדרש אגדה אומר: "פותרין היו, אלא מפני שלא היה פתרונם מתיישב על לבו, כי ראה הפתרון והחלום, וכל מה שהיו פותרין היה פרעה משיבם לא כן הדבר, ומה היו פותרין, שבע פרות הטובות, שבע בנות הוא מוליד, שבע פרות הרעות שבע בנות הוא קובר. שבע השבלים הטובות, שבע אפרכיות אתה כובש. שבע השבלים [הרעות], שבע אפרכיות מורדות בך". פרעה ראה בשינה גם את החלום וגם את הפתרון. הוא הבין שלשני החלומות משמעות אחת, וכאשר החרטומים נתנו לחלומות שתי משמעויות שונות, זה לא התיישב על לבו.
פרעה גם הבין שלחלום יש מסר לאומי, כיון שהוא נשלח לפרעה מלך מצרים, ולא מסר פרטי, כפי שביקשו החרטומים לפתור (אורח חיים).
הפתרון שהציע יוסף, הציף מחדש את מראה פתרון החלום שראה פרעה בחלומו ונשתכח ממנו:"חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה" – שני החלומות חד הם, וההיגד האלוקי הוא לאומי – שבע שנות השבע ושבע שנות רעב במצרים.
בעידן המודרני החלו לחקור את ההיבטים הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים של החלום.
זיגמונד פרויד- הוגה תורת הפסיכואנליזה – פרסם בשנת 1900 את ספרו "פשר החלומות" שהביא למהפכה בתפיסת החלום. פרויד טען כי החלום הוא ביטוי לפנטזיות ודחפים שהתרבות אינה מאפשרת לנו לבטא, אשר מודחקים בחיי הערות, עקב החרדה שתתעורר בנו אילו נהיה מודעים אליהם. בכדי לפרש את החלום, על החולם לשאול את עצמו: "מדוע אני חולם זאת?", ואחר כך יש לעשות הפרדה בין התוכן הגלוי והסמוי של החלום, באמצעות פירוקו לגורמים והעלאת אסוציאציות לכל גורם מהפעילות היום יומית של החולם. כך נהג יוסף בפתרון חלומות פרעה.
מאז שנות ה-50 עבר מחקר החלום לתחום הפיזיולוגי, והעוסקים בו הם בעיקר פיזיולוגים, ומומחים אחרים המתמחים בהפרעות שינה. אכן, אין עדיין הוכחות מדעיות מבוססות אם החלומות הם תוצאה פסיכולוגית, תוצאה פיזיולוגית, או שילוב של השתיים, ועל כן אין עוד ידע מדעי מבוסס על מהות החלום, דרכי יצירתו ותפקידו.
בחקר המוח בימינו משתמשים בשני מכשירים :EEG (רשמת מוח חשמלית) שהוא רישום הפעילות החשמלית במוח, וכן
ה – fMRI ( דימות תהודה מגנטית תפקודי ) המשמש למדידת פעילותם של אזורים במוח, הניתנים לזיהוי על ידי שינויים בזרימת הדם באותו האזור.
התיאום בין הפעילות המוחית שנמדדה במהלך החלום, והפעילות המוחית השולטת על תנועות הגוף בזמן ערות, מוכיחה כי ניתן למדוד את תוכנם של חלומות. סביר להניח, כי בשלב מסוים בעתיד נוכל לראות גם את פעילות המוח ואת התמונות שהוא מייצר בזמן החלום, כדי להקל עלינו את פתרונו, ואז החלום על "חלום ושברו" ייהפך למציאות מדעית מגשימה. (מקץ תשע"ה)
