ממלכתיות ריבונית ומלכות שמים

בפרשתנו עוסקת התורה במינוי מלך: "ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי. שום תשים עליך מלך אשר יבחר ד' אלקיך בו" (דברים יז יד-טו). מה השלכותיה למציאות ימינו במדינת ישראל, לשיטת ממשל דמוקרטית פרלמנטרית ולא מונרכיה מלוכנית? האם יש משמעות לקריאת הפרשה דווקא בחודש אלול?
בפרשתנו מינוי המלך מוזכר בהקשר ליוזמה שבאה מהעם: 'ואמרת אשימה עלי מלך', האם העמדת מלך היא רשות בידי העם, או חובה ומצוה להעמיד מלך. יש המפרשים אותו כ'רשות' (רס"ג, אבן עזרא ועוד) ויש כ'מצוה' (רמב"ן, ספורנו, בכור שור והטור). הרמב"ם פסק להלכה שזוהי מצוה (רמב"ם מלכים א א).
מצוות מינוי המלך כוללת יצירת מערכת שלטונית ריבונית בעלת סמכויות להשלטת החוק ואכיפת הסדר הציבורי, וכן מצווה על הציבור לציית לחוקי המלך: "'שום תשים עליך מלך' – שתהא אימתו עליך" (משנה סנהדרין ב ה). רבנו בחיי מדגיש שזוהי מצווה יוצאת דופן: "אע"פ שדרך התורה שלא ליראה מבשר ודם הלא אנו מוזהרים ליראה מן המלך וכו'. הוא שכתוב (דברים יז): 'שום תשים עליך' ודרשו רז"ל: 'שתהא אימתו עליך'. והטעם בזה לפי שהמלך קיום הארץ, כענין שכתוב (משלי כט): 'מלך במשפט יעמיד ארץ'. ואמרו רבותינו ז"ל (אבות פ"ג): 'אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו'" (רבנו בחיי – 'כד הקמח' – ערך 'יראה'). קיומה של החברה והמדינה ויציבותם תלויים בכוחו של השלטון ומכך נובעת חשיבותו ויחודיותו. על כן חובה לשמור על כבודו ומעמדו של השלטון בעיני העם, ובכלל זה גם את כל הגופים השלטוניים הכלולים בו, כדי למנוע אנרכיה. מצד שני יש לייצר מנגנונים שימנעו מהשלטון לנצל לרעה את הכח שניתן בידו, ובמקום להקדיש את עצמו לשרת את העם ישרת את עצמו ויבקש לעצמו זכויות יתר.
למצוות המלך שבתורה יש גם משמעות רוחנית: "והיראה מן המלך הוא בכלל יראת השם, כי הוא יתברך ציווה בכך. ומצינו שהוקשה יראת המלך ליראת המקום. הוא שאמר שלמה (משלי כד): 'יְרָא את ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ'. כשם שתצטרך ליראה את השם יתברך אע"פ שאין אתה רואהו, ועם זה תפרוש מן העבירה, כן תצטרך שתתיירא מן המלך המולך בארץ ותשים צורתו נוכח פניך אע"פ שאי אתה רואהו" (רבנו בחיי שם).
חודש אלול מהווה הכנה לראש השנה. ראש השנה הוא יום המלכת הקב"ה בעולם. החסידות ציינה שבחודש אלול 'המלך בשדה' (ליקוטי תורה פ' ראה), מלכותו ניכרת בעולמו וקרובה יותר. האדם יכול לזכות בה לנגישות מיוחדת ולקרבה לקב"ה באופן ישיר ללא דרגות ביניים. מאידך גיסא, הנגישות והקירבה היתירה משפיעים על היראה המיוחדת שיש בימים אלו.
מורנו הרב צבי יהודה זצ"ל היה נוהג להזכיר שדיני המלכות וכבודה אינה דווקא למלך, אלא לשלטון באופן כללי, ונוגעים גם למעמדו של השלטון הדמוקרטי במדינת ישראל היום: "ומלכות מובנה הנהגה מדינית איזו שהיא בישראל" (מתוך התורה הגואלת ח"ב, פנחס). "גדר המלכות הוא: סדור עניני האומה בפנים ובחוץ. כל סידורי הנהגת כלל ישראל, הנהגת האומה הישראלית, זוהי בחינת מלכות, הנקבעת בסידור האלוהי של הנהגת האומה" (שם פרק ג – בנין מדינת ישראל ומלכות ישראל).
הדמוקרטיה היא מבנה שלטוני מורכב שמבוסס על בחירת הציבור ושלטון הרוב, ועל איזונים שקיימים בין מערכות השלטון השונות. מצד אחד נדרשת שקיפות וביקורת ציבורית על מערכות השלטון כדי לאזן את הכח שניתן לו לבל ינצל אותו לרעה. מצד שני יש להיזהר מביקורת אופוזיציונית לא פרופורציונאלית שעלולה לקעקע ולהחליש את 'מוראה של מלכות' ואת מעמדו של השלטון בעיני העם, דבר שעלול להביא לאנרכיה.
עקרונות אלה חשובים בכל ימות השנה ובתקופה של קמפיין בחירות הם מקבלים משנה חשיבות.
(שופטים תשעט)