ד"ר יצחק קניגסברגבִּיכּוּרִים הם הפירות הראשונים של השנה, משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל. מצווה מהתורה להביא את הביכורים לבית המקדש ולהעניקם במתנה לכוהנים. מקור המצווה בפרשת משפטים: "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱ-לֹהֶיך".
רמב"ם (הלכות ביכורים פרק ב', ב'): "אין מביאין בכורים אלא משבעת המינין האמורים בשבח הארץ, והם החטים והשעורים והענבים והתאנים והרמונים והזיתים והתמרים, ואם הביא חוץ משבעת המינין לא נתקדשו".
מקור השם "חג הביכורים" שניתן לחג השבועות נמצא בפרשת פנחס: "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ".
חזקוני: "וביום הבכורים – על שם שמשם והלאה מביאין בכורי אדמה קורהו יום הבכורים" .
רמב"ם (שם, ו'): "אין מביאין בכורים קודם לעצרת (שבועות) שנאמר וחג הקציר בכורי מעשיך, ואם הביא אין מקבלין ממנו אלא יניחם שם עד שתבוא עצרת ויקרא עליהן, וכן אין מביאין בכורים אחר חנוכה". זמן הבאת הביכורים לפי הרמב"ם הוא בין שבועות לחנוכה.
כיצד קובעים מהם הפירות שהבשילו ראשונים? – אדם יורד לשדהו ורואה תאנה, אשכול ענבים, רימון, וכדו', שהתחילו להבשיל – קושר עליהם גמי, לסימן שהופרשו לביכורים, ואומר: "הרי אלו ביכורים" (ביכורים ג', א').
השלב המקדים לתחילת ההבשלה הוא שלב החניטה בפירות וסמדר בענבים: "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר". רש"י: "כשנופל הפרח והענבים מובדלים זה מזה ונכרים כל ענבה לעצמה קרויה סמדר" . חֲנָיטָה – שלב בהתפתחות פירות האילן, לאחר הפריית הפרח על ידי האבקה לפני שהחל להיווצר הפרי. לאחריו מתחיל שלב ההבשלה.
הבשלה: רצף של שינויים החלים בפרי או בירק עד שהוא ראוי למאכל מבחינת הצבע, הטעם, המרקם והריח.
צבע: התפרקות הכלורופיל (הנותן לפרי את צבעו הירוק) והתפתחות פיגמנטי צבע ייחודיים לפרי.
טעם: צבירת הסוכרים (פרוקטוז- סוכר הפירות). התפרקות העמילן והפיכתו לגלוקוז- סוכר, ירידה ברמת החומציות, התפרקות טאנינים (הנותנים לפרי הבוסר את הטעם המר), הצטברות השומנים ועוד.
מרקם: התרככות הפרי הנגרמת בשל שינויים שונים בדופן התא.
ריח: יצירת חומרים נדיפים המקנים לפרי את הניחוח האופייני.
פירות אלה, לאחר שסומנו בגמי בתחילת ההבשלה, נקטפים בשלבי ההבשלה, מוכנסים לסלים מקושטים ומועלים אחר כבוד לירושלים לבית המקדש, בפסטיבל המתחיל בחג השבועות, שכולו צבע, טעם וריח ניחוח לפני ה'.
(נשא תשעט)
